| |
ספרים חדשים - אתר טקסט ⚞ שנת 2014 ⚟ |
| 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | שנת 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | |
| אוגוסט 2019 | יולי 2019 | יוני 2019 | מאי 2019 | אפריל 2019 | מרץ 2019 | פברואר 2019 | ינואר 2019 | דצמבר 2018 | נובמבר 2018 | אוקטובר 2018 | ספטמבר 2018 | | |
|
בניגוד לדעה הרווחת כי מטרת התנועה הציונית היא להקים בית לאומי ליהודי העולם, שיגן עליהם מפורענות הנובעת מאנטישמיות, מביא ספר זה דעה שונה, הטוענת לקשר ישיר בין תורת הגזע לאידיאולוגיה הציונית ולשיתוף פעולה בין מנהיגי הציונות בתחילת דרכה למנהיגים אנטישמיים באירופה. קשר זה מתבסס על מטרה משותפת - סילוק יהודים מאירופה לארץ ישראל. ואם לא די בכך, מטרת הציונות לא הייתה רק עקירת יהודים מארצות מוצאם, אלא גם חינוכם מחדש והפיכתם ליהודים "חדשים", חילונים, המנותקים מהמסורת היהודית, תוך שימוש בדרכי פעולה דומות לאלו שהיו נהוגות בגוש הסובייטי.
הספר מנסה לענות על שאלות כגון: בין היתר מעלה הספר את טענתם של רבני היהדות החרדית לקשר סיבתי בין הציונות לבין רצח המוני של היהודים - השואה באה כעונש על חטאי הציונות. "בדרך לאושוויץ שאל יהודי אחד את הרב שלמה זלמן עהרנרייך, רבה של שימלוי: מדוע חיסל הקדוש ברוך הוא את יהודי אירופה? השיב לו הרב: "אנו נענשים, על שלא לחמנו דיינו בציונים". בנוסף, מגנים מתנגדי הציונות את מדיניות ההנהגה הציונית בזמן השואה. רבים מהם מאשימים את התנועה הציונית בכך שהתעלמה מגורלה של יהדות אירופה וסיכלה נסיונות הצלת יהודים, להוציא את המקרים בהם יכלה השואה לשרת את עניין הציונות, וזאת משום שבאופן עקרוני הצלת היהודים לא עלתה בקנה אחד עם מטרותיהם הפוליטיות. יחסו של בן גוריון לעניין הצלת יהודי אירופה היה ועודנו מעורר מחלוקת. בשנת 1938, לאחר ליל הבדולח שבו התחילה האלימות הפיזית כלפי יהודי גרמניה, מייחסים לבן גוריון את הדברים הבאים: "אילו ידעתי שאפשר להציל את כל הילדים היהודים על ידי העברתם לאנגליה, ורק את מחציתם על ידי הבאתם לפלשתינה, הייתי בוחר באפשרות השנייה, מפני שמה שעמד על הפרק לא היה רק גורלם של אותם ילדים, אלא גם ייעודו ההיסטורי של העם היהודי". הספר היה מועמד לפרס Governor General of Canada ולפרס הכט באוניברסיטת חיפה, ונכלל ברשימת ספרי העיון הטובים ביותר ביפן לשנת 2010. יעקב ראבקין מכהן כפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת מונטריאול. מתמחה בהיסטוריה של המדע ובהיסטוריה יהודית בת זמננו. ניתוחיו בנושאי יחסים בינלאומיים, יהדות וישראל התפרסמו במדיה האלקטרונית והכתובה ברחבי העולם. יליד לנינגרד, ברית-המועצות, 1945. למד באוניברסיטת לנינגרד ובאקדמיה למדעים במוסקבה. במאי 1973 היגר מברית-המועצות והתגורר חודשים מספר בירושלים. הועסק כיועץ בקליטת מדענים במשרד ראש הממשלה. כמו כן, שהה בישראל במהלך ארבע תקופות של "שנת שבתון". כיום גר עם משפחתו במונטריאול, קנדה. מאז נובמבר 1973 לימד לימודי היסטוריה סובייטית, היסטוריה יהודית והיסטוריה של המדע באוניברסיטת מונטריאול. פיתח והעביר סמינריונים אודות ההתייחסות היהודית והאסלאמית כלפי מדע וטכנולוגיה. לימד כמרצה-אורח במספר אוניברסיטאות, כולל ייל, ג'ון הופקינס, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת לואי-פסטר ומכון סמית'וניאן. פרופ' ראבקין חבר במרכז המחקר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת מונטריאול (CERIUM) . חיבר וערך מספר ספרים ופרסם מאות מאמרים בכתבי-עת מדעיים וכן בכתבי-עת כלליים. ההתנגדות היהודית לציונות: תולדות המאבק הנמשך מאת יעקב ראבקין בהוצאת פרדס ובסיוע SODEC - Société de développement des entreprises culturelles du Quebec, Canada תרגם מאנגלית: פנחס זידמן, 307 עמודים. ההתנגדות היהודית לציונות - יעקב ראבקין
|
|
מומלצים:
ספרים
|
כתב עת ספרים
|
עולם חדש
|
רמקולים
|
זכות הילד לכבוד
|
|
|