» טקסט  » מדעי אדם וטבע  » ספרים חדשים בנובמבר 2005       חזור

על האינטליגנציה
מאת: ג'ף הוקינס, סנדרה בלייקסלי
On Intelligence - Jeff Hawkins,Sandra Blakeslee

ההוצאה: אריה ניר ג'ף הוקינס, מחבר הספר, הוא המדען שיצר את הפאלם-פיילוט ומכשירים שעיצבו מחדש את יחסינו למחשבים. מרכז המחקר שהקים - מכון רדווד לחקר המוח - מוקדש להבנה תיאורטית של פעולת המוח ולחקר האינטליגנציה בפרט. בספרו המבריק הוא מחפש את אותה אינטליגנציה שיש למוחות ואין למחשבים: מה מבדיל בין החשיבה של אדם לפעולת רובוט? מדוע ילד רוכש שפה בקלות ואילו למחשב נדרש זמן רב? מדוע מחשב אינו מבחין בין חתול לכלב כמו בני-אדם? הוקינס מגיע לתובנות חשובות ולגילויים חדשים על-ידי פרשנות וארגון מחדש של ידע קיים והוספת ידע עדכני. לדבריו, עד כה פותחו מכונות אשר חיקו התנהגות בני-אדם מבלי שהובן אינטליגנציה אמיתית מהי. מתוך בחינת פעולת המוח והבנת מהות האינטליגנציה האנושית ביכולת הניבוי שלה, דן הוקינס במכונות אינטליגנטיות ובדרכי פעולתן, בהשלכות הטכנולוגיות והחברתיות שלהן וצופה כיצד הן יעצבו את פני העתיד.

על האינטליגנציה כתוב בשפה בהירה שפונה גם לקוראים שאינם בעלי ידע מוקדם בנושא. הוא מתאר מהי אינטליגנציה וכיצד המוח יוצר אותה ומציג את דרכי החשיבה וההתנהגות שלנו באור חדש. הוקינס צופה שמכונות אינטליגנטיות ובעלות יכולות גבוהות ומעניינות יתפתחו במהלך עשרות השנים הבאות. הן יעלו עלינו ביכולות החשיבה המופשטת ועם זאת לא יהיו מאיימות כפי שהוצגו עד היום בתרבות המד"ב.

הוקינס מציע בספרו תיאוריה חדשה ומהפכנית על אינטליגנציה וחזון על עתידן של מכונות אינטליגנטיות, הוא גם מבטיח שינוי טכנולוגי ותרבותי עצום. הוקינס הקים את חברת פאלם קומפיוטינג (PALM COMPUTING) והנדספירנג (HANDSPRING) ונחשב לאדריכל של מחשבים נישאים ושל טלפונים ניידים כגון פאלם-פיילוט (PALMPILOT) וטראו (TREO). על האינטליגנציה נכתב עם הכתבת המדעית של ה"ניו-יורק טיימס" סנדרה בלייקסלי, שהייתה שותפה לכתיבת רבי-מכר נוספים על חקר המוח ופסיכולוגיה.

ע ל ה א י נ ט ל י ג נ צ י ה, מאת ג'ף הוקינס עם סנדרה בלייקסלי, מאנגלית: תמר אלמוג, ייעוץ מדעי: רועי אברהם, בהוצאת אריה ניר, 255 עמודים.

באדיבות הוצאת אריה ניר אנו מביאים לפניכם
את פתח הדבר מתוך הספר

פתח דבר

שתי תשוקות מפיחות רוח-חיים בספר זה ובחיי.
במשך עשרים וחמש שנים התלהבתי ממחשוב נייד. בעולם עתיר הטכנולוגיה של עמק הסיליקון, אני ידוע כמי שהקים שתי חברות, פאלם קומפיוטינג (Palm Computing) והנדספרינג (Handspring) וכאדריכל של מחשבים נישאים רבים ושל טלפונים ניידים, כגון פאלם-פיילוט (PalmPilot) וטריאו (Treo).

אולם מפעמת בי תשוקה שנייה שקדמה להתעניינותי במחשבים - תשוקה שחשובה בעיניי יותר. אני משוגע על מוחות. אני רוצה להבין כיצד המוח פועל, לא רק מנקודת מבט פילוסופית, לא רק באופן כללי, אלא לפרטי הפרטים ההנדסיים. אני משתוקק לא רק להבין מהי אינטליגנציה וכיצד המוח פועל, אלא כיצד לבנות מכונות שפועלות באותו אופן. אני רוצה לבנות מכונות אינטליגנטיות באמת.

סוגיית האינטליגנציה היא החזית הגדולה האחרונה של המדע על פני כדור הארץ. רוב השאלות המדעיות הגדולות עוסקות בקטן מאוד, בגדול מאוד או במאורעות שהתרחשו לפני מיליארדי שנים. אולם לכל אחד יש מוח. האדם הוא המוח שלו. אם רוצים להבין מדוע מרגישים רגש מסוים, כיצד קולטים את העולם, מדוע טועים, כיצד אפשר להיות יצירתיים, מדוע מוזיקה ואמנות מעוררות השראה ומה זה להיות אנושיים בכלל, צריך להבין את המוח. כמו כן, תיאוריה מוצלחת של אינטליגנציה ושל תפקוד המוח תביא תועלת חברתית רבה, ולא רק בכך שתעזור לנו לרפא מחלות הקשורות במוח. אנו נוכל לבנות מכונות אינטליגנטיות באמת, אם כי הן לא תדמינה כלל לרובוטים מהספרות הפופולרית ומפנטזיות מדעי המחשב. הן תצמחנה ממערכת חוקים חדשה לגבי טבע האינטליגנציה. ככאלה, הן תעזורנה לנו להאיץ את רכישת הידע שלנו לגבי העולם ותעזורנה לנו לחקור את היקום ולהפוך את העולם למקום בטוח יותר. ואגב אורחא תיווצר תעשייה גדולה.

למרבה המזל אנו חיים בתקופה שבה אפשר להגיע להבנה של האינטליגנציה. לדור שלנו יש גישה להררי נתונים על המוח שנאספו במשך מאות שנים וקצב איסוף המידע שלנו הולך וגובר. בארצות-הברית לבדה יש אלפי חוקרי מוח. עם זאת, אין לנו תיאוריות פוריות שעוסקות במהות האינטליגנציה או באופן פעולתו של המוח כמכלול. רוב חוקרי המוח אינם מרבים לחשוב על תיאוריות כוללות של המוח מפני שהם שקועים בעריכת ניסויים לשם איסוף נתונים נוספים על תת-המערכות הרבות במוח. ואף-על-פי שגדודים של מתכנתי מחשבים ניסו להקנות למחשבים אינטליגנציה, הם נכשלו. אני סבור שהם ימשיכו להיכשל כל עוד הם יתעלמו מן ההבדלים בין מחשבים למוחות.

מהי אפוא אותה אינטליגנציה שיש למוחות אולם אין למחשבים? מדוע ילד בן שש יכול לקפץ בחן מאבן לאבן בערוץ נחל בעוד שהרובוטים המתקדמים ביותר בזמננו הם זומבים מגושמים? מדוע בני שלוש כבר עשו צעדים משמעותיים לקראת שליטה בשפה ומחשבים לא, למרות מאמציהם העילאיים של מתכנתים במשך חצי מאה? מדוע אדם יכול להבחין בין חתול לכלב תוך שבריר שנייה בעוד שמחשב-על אינו יכול להבחין ביניהם כלל וכלל? אלו תעלומות גדולות שמחכות לתשובה. יש לנו שפע של רמזים; עתה אנו זקוקים לכמה תובנות מכריעות.

אתם תוהים אולי מדוע מתכנן מחשבים כותב ספר על מוחות. או, בניסוח אחר, אם אני אוהב מוחות, מדוע לא בחרתי לפתח קריירה בתחום מדעי המוח או בתחום הבינה המלאכותית? התשובה היא שניסיתי, מספר פעמים, אולם סירבתי לחקור את בעיית האינטליגנציה כמו שאחרים עשו לפניי. אני חושב שהדרך הטובה ביותר לפתור בעיה זו היא להשתמש בביולוגיה הפרטנית של המוח כאילוץ וכמדריך ועם זאת לחשוב על אינטליגנציה כעל בעיה חישובית. עמדתי נמצאת אפוא אי-שם בין הביולוגיה למדעי המחשב. ביולוגים רבים נוטים לדחות או להתעלם מהרעיון של חשיבה על המוח במונחים חישוביים, ומדעני מחשב לעתים קרובות אינם סבורים שהם יכולים ללמוד משהו מן הביולוגיה. עולם המדע גם פחות מוכן לקחת סיכונים מאשר עולם העסקים. בעולם העסקים הטכנולוגיים, אדם ששוקד על פיתוח רעיון חדש עם גישה מנומקת יכול לקדם את הקריירה שלו בלי קשר להצלחת הרעיון המסוים הזה. יזמים מצליחים רבים הצליחו רק לאחר שנכשלו קודם. אך בעולם האקדמי, השקעה של שנתיים בפיתוח רעיון חדש שאינו עולה יפה יכולה להרוס קריירה צעירה לצמיתות. לכן עסקתי בשתי התשוקות בחיי בו-זמנית ומתוך מחשבה שהצלחה בתעשייה תעזור לי להצליח בהבנת המוח. נזקקתי למשאבים כלכליים על מנת לעסוק במדע שעניין אותי והייתי צריך ללמוד כיצד לגרום לשינוי בעולם וכיצד למכור רעיונות חדשים, ואת אלה קיוויתי לקבל מעבודה בעמק הסיליקון.

באוגוסט 2002 הקמתי מרכז מחקר - מכון רדווד לחקר המוח (Redwood Neuroscience Institute, ובראשי תיבות RNI) - המוקדש להבנה תיאורטית של המוח. יש בעולם מרכזים רבים לחקר המוח, אולם אף אחד מן המרכזים האחרים אינו מוקדש למציאת הבנה תיאורטית כוללת של הניאוקורטקס - אותו חלק במוח האנושי האחראי על אינטליגנציה. במכון רדווד אנו עוסקים אך ורק בכך. במובנים רבים מכון רדווד דומה לחברת סטארט-אפ. אנו מנסים להגשים חלום שיש אנשים שחושבים שאי-אפשר להגשימו, אבל למזלנו יש לנו קבוצה נהדרת של אנשים והמאמצים שלנו מתחילים לשאת פרי.

לספר זה מטרה שאפתנית. הוא מציג תיאוריה מקיפה של פעילות המוח. הוא מתאר מהי אינטליגנציה וכיצד המוח יוצר אותה. התיאוריה שאני מציג אינה חדשה לחלוטין. רבים מן הרעיונות האינדיבידואליים שאתם עומדים לקרוא עליהם כבר היו קיימים קודם בצורה זו או אחרת, אולם לא בצירוף קוהרנטי שלהם. דבר זה אינו מפתיע. כבר נאמר ש"רעיונות חדשים" הם לעתים קרובות רעיונות ישנים שנארזו ופורשו מחדש. התיאוריה שמוצגת כאן היא בהחלט כזאת, אולם אריזה ופירוש יכולים ליצור הבדל משמעותי, ההבדל שבין שפע של פרטים ובין תיאוריה מספקת. אני מקווה שאתם תושפעו כמו אנשים רבים אחרים. אחת התגובות שאני שומע הרבה היא, "זה הגיוני. לא הייתי חושב על אינטליגנציה בדרך הזאת, אבל כשאתה מתאר לי אותה ככה, אני יכול לראות איך כל הפרטים מתאימים זה לזה." הידיעה הזאת גורמת לאנשים להתחיל לראות את עצמם באופן מעט שונה. הם מתחילים לשים לב להתנהגות שלהם ולומר, "אני מבינה מה קרה לי בראש עכשיו." אני מקווה שכאשר תגמרו לקרוא ספר זה, תהיה לכם תובנה חדשה על הסיבות לכך שאתם חושבים מה שאתם חושבים ומתנהגים כפי שאתם מתנהגים. אני גם מקווה שיהיו קוראים שהספר הזה ידרבן אותם לעסוק באופן ממוקד בבניית מכונות אינטליגנטיות המתבססות על העקרונות המוצגים בקווים כלליים בעמודים אלה.

לעתים קרובות אני מתייחס לתיאוריה הזאת ולגישתי ללימוד אינטליגנציה כאינטליגנציה "אמיתית", להבדיל מאינטליגנציה או בינה "מלאכותית". חוקרי בינה מלאכותית ניסו לתכנת מחשבים להתנהג כמו בני-אדם, בלי לענות קודם על השאלות מהי אינטליגנציה ומה פירוש הדבר להבין. הם לא כללו בבניית מכונות אינטליגנטיות את החלק החשוב ביותר, את האינטליגנציה! לפי גישת ה"אינטליגנציה האמיתית", לפני שננסה לבנות מכונות אינטליגנטיות, עלינו קודם כול להבין איך המוח חושב ואין בכך דבר מלאכותי. רק אז נוכל לשאול כיצד אנו יכולים לבנות מכונות אינטליגנטיות.

הספר מתחיל במעט רקע על הסיבות לכישלונם של ניסיונות קודמים להבין את מהות האינטליגנציה ולבנות מכונות אינטליגנטיות. בהמשך אני מציג ומפתח את הרעיון המרכזי בתיאוריה, מסגרת התייחסות שאני מכנה "זיכרון-ניבוי". בפרק 6 אני מפרט כיצד המוח הפיזי מממש את מודל הזיכרון-ניבוי או, במילים אחרות, כיצד המוח פועל הלכה למעשה. בהמשך אני דן בהשלכות חברתיות ואחרות של התיאוריה, דיון שקוראים רבים עשויים לראות בו את הקטע מעורר המחשבה ביותר. הספר מסתיים בדיון במכונות אינטליגנטיות - כיצד אנו יכולים לבנות אותן וכיצד ייראה העתיד. אני מקווה שתיהנו ושהחומר ירתק אתכם. הנה כמה מן השאלות שנדון בהן לאורך הדרך:

האם מחשבים יכולים להיות אינטליגנטיים?
במשך עשרות שנים טענו חוקרים בתחום הבינה המלאכותית שמחשבים יהיו אינטליגנטיים כשיהיו חזקים דיים. אינני חושב כך ואסביר מדוע. מוחות ומחשבים עושים דברים ששונים במהותם.

האם הרשתות העצביות לא היו אמורות להוביל למכונות אינטליגנטיות?
מובן שהמוח עשוי מרשת של תאי עצב, אולם בלי להבין קודם כול מה המוח עושה, לא יצליחו ליצור מרשתות עצביות פשוטות מכונות אינטליגנטיות יותר משהצליחו בכך תוכניות מחשב.

מדוע היה קשה כל-כך להבין כיצד המוח פועל?
רוב המדענים אומרים שייקח לנו זמן רב להבין את המוח כיוון שהוא מסובך מאוד. אינני מסכים. סיבוך אינו גורם לבלבול, הוא התוצאה שלו. במקום זה אני טוען שאנו מניחים כמה הנחות אינטואיטיביות אך שגויות, שמטעות אותנו. הטעות הגדולה ביותר היא הסברה שאינטליגנציה מוגדרת על-ידי התנהגות אינטליגנטית.

מהי אינטליגנציה אם היא אינה מוגדרת על-ידי התנהגות?
המוח משתמש בכמויות עצומות של זיכרון ליצירת דגם של העולם. כל מה שהאדם יודע ולמד מאוחסן בדגם הזה. המוח משתמש בדגם הזה, שמבוסס על זיכרון, כדי לנבא מאורעות עתידיים ללא הרף. היכולת לנבא ניבויים לגבי העתיד היא מהותה של האינטליגנציה. אני אתאר לעומק את יכולת הניבוי של המוח; זהו הרעיון המרכזי בספר.

כיצד פועל המוח?
האינטליגנציה שוכנת בניאוקורטקס. אף-על-פי שיש לו יכולות רבות והוא ניחן בגמישות רבת עוצמה, פרטי המבנה שלו מפתיעים באחידותם. חלקיו השונים של הניאוקורטקס, בין אם הם אחראיים לראייה ובין אם לשמיעה, למגע או לשפה, עובדים כולם על-פי אותם עקרונות. המפתח להבנת הניאוקורטקס הוא הבנת העקרונות המשותפים האלה ובמיוחד הבנת מבנהו ההיררכי של הניאוקורטקס. אנו נבחן את הניאוקורטקס בפירוט על מנת להראות כיצד המבנה שלו משקף את מבנה העולם. דיון זה יהיה החלק הטכני ביותר בספר, אולם קוראים מתעניינים שאינם מדענים אמורים להיות מסוגלים להבינו.

מהן ההשלכות של התיאוריה?
התיאוריה יכולה לעזור להסביר דברים רבים, כגון מדוע אנו יצירתיים, מדוע אנו מרגישים מודעים, מדוע אנו מפגינים דעות קדומות, כיצד אנו לומדים ומדוע למבוגרים קשה לזכור דברים חדשים. אדון בכמה מהנושאים האלה. ככלל, תיאוריה זו מעניקה לנו תובנה על מי אנחנו ומדוע אנו עושים מה שאנו עושים.

האם אנו יכולים לבנות מכונות אינטליגנטיות ומה הן יעשו?
כן. אנו יכולים ואנו נעשה זאת. במהלך עשרות השנים הבאות, אני צופה שיכולותיהן של מכונות כאלה יתפתחו במהירות ובכיוונים מעניינים. יש אנשים שפוחדים שמכונות אינטליגנטיות יהוו סכנה לאנושות, אולם אני טוען נחרצות נגד רעיון זה. רובוטים אינם עומדים להשתלט עלינו. יהיה הרבה יותר קל לבנות מכונות שיעלו עלינו ביכולת החשיבה המופשטת שלהן, למשל בתחומים כגון פיזיקה ומתמטיקה, מאשר לבנות משהו שדומה לרובוטים ההולכים והמדברים שאנו רואים בספרות הפופולרית. אני אחקור את הכיוונים המדהימים שבהם סביר שהטכנולוגיה הזו תתפתח.

היעד שלי הוא להסביר תיאוריה חדשה זו על אינטליגנציה ועל פעילות המוח כך שכל אחד יוכל להבין אותה. תיאוריה טובה אמורה להיות קלה להבנה, לא להסתתר מאחורי עגה מקצועית או טיעונים מפותלים. אתחיל במסגרת ההתייחסות הבסיסית ואוסיף פרטים בהמשך. חלקם יהיו היסקים על בסיס לוגי בלבד; אחרים יערבו היבטים מסוימים של המערכת החשמלית במוח. אין ספק שאחדים מפרטי הצעתי שגויים, כך קורה תמיד, בכל תחום מדעי. ייקח שנים לפתח תיאוריה בשלה לחלוטין, אולם דבר זה אינו מפחית מעוצמתו של הרעיון הבסיסי.

כשהתחלתי להתעניין במוחות, לפני הרבה שנים, הלכתי לספרייה העירונית לחפש ספר טוב שיסביר כיצד מוחות פועלים. כנער התרגלתי לכך שאני יכול למצוא ספרים כתובים היטב שהסבירו כמעט כל תחום עניין. היו ספרים על תורת היחסות, על חורים שחורים, על קסמים ועל מתמטיקה - על כל דבר שעניין אותי באותו רגע. עם זאת, חיפושיי אחרי ספר משביע רצון על המוח לא העלו דבר. הבנתי שלאיש אין מושג איך המוח פועל בעצם. לא היו אפילו תיאוריות גרועות או תיאוריות בלתי מוכחות; פשוט לא היו תיאוריות. זה היה יוצא דופן. לדוגמה, באותו זמן איש לא ידע כיצד מתו הדינוזאורים, אולם היו שפע של תיאוריות ואפשר היה לקרוא על כולן. לא היה דבר שדמה לזה על מוחות. בתחילה התקשיתי להאמין בכך. הייתי מוטרד מכך שאיננו יודעים כיצד איבר חיוני זה פועל. בעודי לומד מה שהיה ידוע על מוחות, התחלתי לחשוב שחייב להיות הסבר ישיר. המוח לא היה קסום ולא נראה לי שהתשובות תהיינה מסובכות במיוחד. המתמטיקאי פול אֶרְדֶש סבר שההוכחות המתמטיות הפשוטות ביותר קיימות כבר בספר שמימי כלשהו ושמטלתו של המתמטיקאי היא למצוא אותן, "לקרוא את הספר". באותו אופן הרגשתי אני שההסבר לאינטליגנציה נמצא "אי-שם". יכולתי להרגיש אותו על קצה לשוני. רציתי לקרוא את הספר.

בעשרים וחמש השנים האחרונות ראיתי בעיני רוחי את הספר הקטן והברור הזה על המוח. זה היה כמו גזר שהמשיך להניע אותי במשך כל השנים האלה. חזון זה עיצב את הספר שאתם אוחזים בידיכם עתה. מעולם לא אהבתי סיבוכיות, לא במדע ולא בטכנולוגיה. דבר זה משתקף במוצרים שתכננתי, שאנשים מציינים לעתים קרובות את קלות השימוש בהם. הדברים החזקים ביותר הם פשוטים. לכן ספר זה מציע תיאוריה פשוטה וברורה על אינטליגנציה. אני מקווה שתיהנו ממנו.

© כל הזכויות שמורות לאריה ניר הוצאה לאור

על האינטליגנציה - ג'ף הוקינס, סנדרה בלייקסלי
On Intelligence - Jeff Hawkins,Sandra Blakeslee