Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2006  ⚟

 | 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | שנת 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בנובמבר 2006
» ספרים באוקטובר 2006
» ספרים בספטמבר 2006
» ספרים באוגוסט 2006
» ספרים ביולי 2006
» ספרים ביוני 2006
» ספרים במאי 2006
» ספרים באפריל 2006
» ספרים במרץ 2006
» ספרים בפברואר 2006
» ספרים בינואר 2006
» ספרים בדצמבר 2005


גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרים תרגום  » ספרים חדשים בנובמבר 2006       חזור

אור סמוי
מאת: מייק קונלי
Lost Light - Michael Connelly

ההוצאה:

מודן

שני מיליון דולר שהיו מיועדים לסצנת שוד בסרט הוליוודי נשדדו באמת. במהלך השוד נהרגה עוזרת הפקה צעירה, ואילו הארי בוש, בלש במשטרת לוס אנג'לס הצליח לירות באחד השודדים, אך לא הצליח לעצור את רכב השוד. הכסף לא התגלה מעולם, וכעת הארי בוש, שפרש מן המשטרה, חש צורך לחזור ולחקור את האירוע.

כאשר הוא נכנס לעובי הקורה, בוש מגלה שמאחורי השוד עומד גוף גדול מאולפני הסרטים של הוליווד, חזק יותר ממשטר לוס-אנג'לס.

ואולם בוש אינו מתכוון להיכנע, גם כאשר כלל לא בטוח שיצליח לשרוד את המאבק הגורלי הזה.

אור סמוי
שתפו אותי

מייק קונלי לוקח אותנו עמוק יותר לתוך עולמו של הארי בוש בספר שעומד בשורה אחת עם ריימונד צ'אנדלר הקלאסי.

מייק קונלי, עיתונאי לשעבר, מחבר רבי-מכר רבים, ביניהם 'ירח שחור', 'עיר העצמות' ו'מעוף המלאכים' שיצאו לאור במודן.

אור סמוי מאת: מייק קונלי בהוצאת מודן, מאנגלית: דרורה בלישה, עיצוב עטיפה: סטודיו ענת לוסטינגר, 292 עמודים.

מתוך הספר הפרק הראשון
הדבר האחרון שציפיתי לו היה שאלכסנדר טיילור יפתח בעצמו את הדלת. זה עמד בסתירה לכל מה שידעתי על הוליווד. גבר שרשם שיא של מיליארד דולר בקופות הקולנוע פותח את הדלת לסתם מישהו. היה צריך להיות לו איש במדים שעובד במשרה מלאה ומוצב ליד הדלת הראשית. שוער שירשה לי להיכנס רק אחרי שיבדוק היטב את זהותי ואת פרטי הפגישה. ואז הוא יעביר אותי לידי משרת אישי או המשרתת של הקומה הראשונה, שתלווה אותי פנימה בצעדים חרישיים כמו פתותי שלג נופלים.

אבל לא היה דבר מכל אלה באחוזה ברחוב קרסט בבל־אייר. שער הכניסה למוסך היה פתוח. ואחרי שחניתי בכיכר שבחזית ודפקתי על הדלת, זה היה אלוף הקופות עצמו שפתח אותה והזמין אותי אל הבית, שמבחינת ממדיו היה יכול להיות העתק מדויק של המסוף הבינלאומי של נמל־התעופה בלוס־אנג׳לס.

טיילור היה איש גדול. מעל מטר שמונים ושלוש ויותר ממאה וחמישה־עשר קילוגרם. אבל הוא נראה טוב, עם ראש מלא שיער חום מתולתל, וכניגוד עז, עיניים כחולות. השיער על הסנטר שיווה לו מראה מעודן של אמן, למרות שהתחום שעסק בו לא היה קשור באופן ישיר לאמנות.

הוא לבש חליפת ריצה כחולה רכה, שעלתה בוודאי יותר מכל מה שאני לבשתי. מגבת לבנה היתה כרוכה לצווארו ותחובה לצווארון. לחייו היו ורודות, נשימתו כבדה ומאומצת. תפסתי אותו באמצע משהו וזה קצת הפריע לו.

לבשתי את החליפה הטובה ביותר שלי, בעלת ז׳קט עם שורת כפתורים אחת, שעלתה לי אלף ומאתיים דולר שלוש שנים קודם לכן. יותר מתשעה חודשים היא היתה תלויה בארון ללא שימוש, ובאותו בוקר נאלצתי לנער את האבק מהכתפיים שלה אחרי שהוצאתי אותה מהארון. הייתי מגולח היטב והיתה לי מטרה, הראשונה שהרגשתי מאז שתליתי את החליפה על הקולב לפני חודשים רבים כל כך.

״תיכנס,״ אמר טיילור. ״כולם בחופש היום ואני פשוט התעמלתי. מזל שחדר הכושר נמצא בהמשך המסדרון, אחרת לא הייתי שומע אותך. זה מקום גדול.״ ״כן, איזה מזל.״

הוא חזר ונכנס הביתה. הוא לא לחץ את ידי, וזכרתי את זה מהפעם הראשונה שפגשתי אותו ארבע שנים קודם לכן. הוא הלך לפנַי והשאיר לי לסגור את הדלת הקדמית.

״אכפת לך אם אני אסיים את הרכיבה על האופניים בזמן שאנחנו מדברים?״

״לא, זה בסדר.״

הלכנו לאורך המסדרון העשוי שיש, וטיילור שמר על מרחק של שלושה צעדים לפנַי, כאילו שאני חלק מהפמליה שלו. כנראה כך הוא הרגיש בנוח, וגם מבחינתי זה היה בסדר. זה נתן לי זמן להביט סביבי. מבעד לשורת החלונות משמאל נשקף שטח נרחב - משטח דשא מלבני בגודל של מגרש כדורגל, שהוביל למה שנראה לי כביתן אורחים או ביתן בריכה או שניהם. עגלת גולף חנתה מחוץ למבנה המרוחק ויכולתי להבחין במסלולים לאורכו ולרוחבו של הדשא המטופח שהוביל לבניין הראשי. ראיתי מקומות רבים בלוס־אנג׳לס, מהגטאות העניים ביותר ועד לאחוזות על ראשי ההרים. אבל זו היתה הפעם הראשונה שראיתי בתוך גבולות העיר אחוזה גדולה כל כך, שצריך עגלת גולף כדי להגיע מהקצה האחד לקצה האחר.

לאורך הקיר מימין היו תמונות מקוריות ממוסגרות מהסרטים הרבים שהפיק אלכסנדר טיילור. ראיתי אחדים מהם כשהגיעו לטלוויזיה, ואת השאר ראיתי רק בפרסומות. ברובם אלה היו סרטי פעולה שהתאימו היטב לגבולות של פרסומת בת שלושים שניות, מהסוג שלא מעורר בך דחף עז לרוץ ולראות את הסרט. אף אחד מהם לא נחשב לאמנות בשום מובן של המילה. אבל בהוליווד הם היו חשובים הרבה יותר מאמנות. הם היו רווחיים. וזו היתה השורה התחתונה של כל השורות התחתונות.

טיילור פנה בחדות ימינה, ואני נכנסתי אחריו לחדר הכושר. החדר הקנה משמעות חדשה לרעיון של כושר אישי. מכשירי הרמת משקולות מכל הסוגים ניצבו מול הקירות המכוסים מראות. במרכז היה מה שהתברר כזירת אִגרוף בגודל מלא. טיילור עלה בקלילות על אופני כושר, לחץ על מספר כפתורים בלוח הבקרה הדיגיטלי שהיה מולו והתחיל לדווש.

על הקיר שמולו היו תלויים זה לצד זה שלושה מסכי טלוויזיה דקים, שהיו מכוונים לערוצים מתחרים שמשדרים חדשות עשרים וארבע שעות ביממה ולדיווחים העסקיים של בלוּמברג. הסאונד של ערוץ בלומברג היה פתוח. טיילור לקח את השלט־רחוק והשתיק אותו. גם זו היתה מחווה שלא ציפיתי לה. כשדיברתי עם המזכירה שלו כדי לקבוע את הפגישה, היא גרמה לי להרגיש שיהיה לי מזל גדול אם אצליח להשחיל כמה שאלות בזמן שהוא יהיה עסוק בטלפון הסלולרי שלו.

״בלי שותף?״ שאל טיילור. ״חשבתי שאתם עובדים בזוגות.״

״אני אוהב לעבוד לבד.״

השארתי זאת כך למשך רגע. עמדתי בשקט עד שטיילור חזר לקצב על האופניים. הוא היה בשנות הארבעים המאוחרות לחייו, אבל נראה צעיר הרבה יותר. אולי הסוד טמון בכך שהוא הקיף את עצמו בציוד ובמכונות של בריאות ונעורים. אבל אולי היו גם קילופים של עור הפנים וזריקות בוטוקס.

״אני יכול להקדיש לך חמישה קילומטרים,״ אמר כשהסיר את המגבת מצווארו וכיסה בה את ידיות האופניים. ״בערך עשרים דקות.״

״זה בסדר.״

הושטתי יד אל הפנקס בכיס הפנימי של המעיל. זה היה פנקס עם סליל, והסליל נתפס בבטנת הז׳קט. הרגשתי כמו חמור כשניסיתי לשחרר אותו, ובסוף פשוט משכתי אותו החוצה בכוח. שמעתי את הבטנה נקרעת וחייכתי במבוכה. טיילור הקל עלי והביט לצד השני, אל אחד ממסכי הטלוויזיה האילמים.

אני חושב שמכל חיי הקודמים אני מתגעגע בעיקר לדברים הקטנים. במשך יותר מעשרים שנה החזקתי פנקס כרוך בכיס המעיל שלי. היה אסור להשתמש בפנקסים עם סליל - עורך־דין ממולח מטעם ההגנה היה יכול לטעון שדפים עם עדויות מזכות נתלשו מהם. הפנקסים הכרוכים מנעו בעיה זו, וגם היו נוחים יותר לבטנת הז׳קט.

״שמחתי לשמוע ממך,״ אמר טיילור. ״תמיד הייתי מוטרד בעניין של אנג׳י. עד היום. היא היתה ילדה טובה, אתה יודע? וכל הזמן הזה חשבתי שהרמתם ידיים, שהיא כבר לא חשובה.״

הינהנתי. נזהרתי בבחירת המילים כששוחחתי עם המזכירה בטלפון. אמנם לא שיקרתי לה, אבל חטאתי בכך שהולכתי אותה שולל וגרמתי לה לחשוב דברים. זה היה חיוני. אילו סיפרתי לה שאני שוטר לשעבר שעובד כפרילנסר על פרשה ישנה, אני כמעט בטוח שלא הייתי מצליח אפילו להתקרב אל אלוף הקופות לקבלת ריאיון.

״כן, ולפני שנתחיל, נדמה לי שיש כאן אי הבנה קטנה. אני לא יודע מה המזכירה שלך סיפרה לך, אבל אני לא שוטר. כבר לא.״

טיילור הפסיק לרגע לדווש, אבל חזר מייד לקצב. פניו היו אדומות והוא הזיע בחופשיות. הוא הושיט יד למעמד הכוסות שהיה לצד לוח הבקרה הדיגיטלי ושלף משם זוג חצי־משקפיים וכרטיס דק עם הלוגו של חברת ההפקה שלו - ריבוע שבתוכו עיצוב דמוי מבוך מסולסל - ומתחתיו הערות בכתב־יד. הוא הרכיב את המשקפיים ולמרות זאת מיצמץ בעיניו כשקרא את הכתוב על הכרטיס.

״זה לא מה שיש לי כאן,״ אמר. ״כתוב לי בלש במשטרת לוס־אנג׳לס הארי בֹּוש בשעה עשר. אודרי כתבה את זה. היא עובדת איתי כבר שמונה־עשרה שנה, מאז שצילמתי דרעק בווידיאו בוואלי. היא טובה מאוד במה שהיא עושה. ובדרך כלל מדייקת מאוד.״

״נכון, זה מה שהייתי במשך זמן רב. אבל לא מאז השנה שעברה. פרשתי. אולי לא הבהרתי את זה היטב בטלפון. אני במקומך לא הייתי מאשים את אודרי.״

״אין לי כוונה כזאת.״

הוא הביט אלי מלמעלה, מטה את ראשו כדי לראות אותי מעל למשקפיים.

״אז מה אני יכול לעשות בשבילך, בלש - או אולי אני צריך לומר מר - בוש? יש לי עוד ארבעה קילומטרים ואז סיימנו.״

לימינו של טיילור היה ספסל של מכשיר להרמת משקולות. ניגשתי לשם והתיישבתי. הוצאתי את העט מכיס הז׳קט - הפעם בלי בעיות - והתכוננתי לכתוב.

״אני לא יודע אם אתה זוכר, אבל דיברנו כבר בעבר, מר טיילור. לפני ארבע שנים, כשגופתה של אנג׳לה בנטון התגלתה בפרוזדור בבניין הדירות שבו גרה, נתנו לי את התיק. אתה ואני שוחחנו במשרד שלך באיידולון. באולפני ׳ארצ׳וויי׳. שותפה שלי, קיז ריידר, היתה איתי.״

״אני זוכר. האישה השחורה - היא אמרה שהכירה את אנג׳י, נדמה לי שמחדר הכושר. אני זוכר ששניכם נתתם לי הרבה ביטחון. אבל פתאום נעלמתם - לא שמעתי...״

״הורידו אותנו מהתיק. היינו במחלקת הוליווד. אחרי השוד והיריות שהיו כעבור ימים מספר, העבירו את התיק. המחלקה לחקירת מעשי שוד ורצח לקחה אותו.״

צלצול חלש נשמע מהאופניים שלו, וחשבתי שאולי טיילור סיים את הקילומטר הראשון.

״אני זוכר את החבר׳ה האלה,״ אמר טיילור בלגלוג. ״המטומטם והארכי־מטומטם. הם לא עוררו בי שום השראה. אני זוכר שאחד מהם התעניין יותר במשרה של יועץ טכני לסרטים שלי מאשר בפרשה האמיתית, אנג׳י. מה קרה להם?״

״אחד מת והשני פרש.״

דורסי וקרוס. הכרתי את שניהם. אם נתעלם מהתיאור של טיילור, שניהם היו חוקרים טובים. בטלנים לא מגיעים למחלקה לחקירת מעשי שוד ורצח. מה שלא סיפרתי לטיילור היה שג׳ק דורסי ולוטון קרוס התפרסמו בשירותי החקירה כבעלי מזל רע. חודשים אחדים אחרי פרשת אנג׳לה בנטון, בזמן שעבדו על חקירה אחרת, הם נכנסו לבר בהוליווד לחטוף ארוחת צהריים ואיזו זריקת חיזוק. הם ישבו בתא עם כריכי החזיר וכוסות הוויסקי שלהם כשהתרחש במקום שוד מזוין. סיפרו שדורסי, שישב מול הדלת, עשה איזו תנועה בתא שלו, אבל הוא היה איטי מדי. היורה הפיל אותו לפני שהצליח לשחרר את נצרת האקדח, והוא מת עוד לפני שהגיע לרצפה. ירייה שנורתה אל קרוס קימטה לו את הגולגולת, וכדור שני פגע בצווארו ונתקע בעמוד השדרה שלו. הברמן הוצא להורג אחרון, מטווח אפס.

״אז מה קרה לתיק?״ שאל טיילור רטורית, ובקולו לא נשמעה אפילו טיפת צער על השוטרים שנפלו. ״שום דבר ארור לא קרה. אני בטוח שהוא מעלה אבק כמו החליפה הזולה הזאת שהוצאת מהארון לפני שבאת לראות אותי.״

ספגתי את העלבון כי לא היתה לי ברירה. רק הנדתי בראשי כמו בהסכמה. לא ידעתי אם הוא כועס בגלל שלא היתה שום נקמה על רצח אנג׳לה בנטון, או בגלל מה שקרה אחר כך, השוד והרצח הבא ועצירת הסרט שלו. ״החבר׳ה האלה עבדו עליו ימים ולילות במשך שישה חודשים,״ אמרתי. ״אחר כך היו עוד מקרים. כל הזמן יש עוד ועוד מקרים, מר טיילור. זה לא כמו בסרטים שלך. הלוואי שזה היה כך.״

״נכון, תמיד יש עוד מקרים,״ אמר טיילור, ״זה תמיד התירוץ הקל, נכון? תאשים את עומס העבודה. בינתיים הילדה עדיין מתה, הכסף עדיין לא נמצא, וזה חבל מאוד. המקרה הבא. תתחילו לעבוד.״

חיכיתי כדי להיות בטוח שהוא סיים. הוא לא סיים.

״אבל עכשיו עברו ארבע שנים ואתה צץ פתאום. מה הסיפור שלך, בוש? שיכנעת את המשפחה שלה לשכור אותך? זה העניין?״

״לא. כל המשפחה שלה היתה באוהיו. לא התקשרתי איתם.״

״אז מה קרה?״

״זו פרשה שלא פוענחה, מר טיילור, ועדיין אכפת לי. אני לא חושב שטיפלו בה מספיק ב... במסירות.״

״וזה הכול?״

הנדתי בראשי. ואז טיילור הינהן לעצמו.

״חמישים אלף?״ אמר.

״סליחה?״

״אני אשלם לך חמישים אלף דולר אם תפתור את העניין הזה. לא יהיה שום סרט אם לא תפתור את זה.״

״מר טיילור, קיבלת רושם מוטעה. אני לא רוצה את הכסף שלך ולא מדובר בסרט. מה שאני רוצה עכשיו זה את עזרתך.״

״תקשיב לי. אני מזהה סיפור טוב כשאני שומע אחד כזה. בלש שנרדף על ידי זה שהצליח להתחמק. זה נושא אוניברסלי שהוכיח את עצמו. חמישים אלף מראש, אחר כך נדבר על השאר.״

אספתי את הפנקס ואת העט מהספסל וקמתי. זה לא הולך לשום מקום, לפחות לא בכיוון שרציתי. ״תודה על זמנך, מר טיילור. אם לא אצליח למצוא את הדרך החוצה אשלח זיקוק.״

כשצעדתי את הצעד הראשון שלי לכיוון הדלת, נשמע צלצול שני מאופני האימון. טיילור דיבר אל גבי.

״סיבוב אחרון, בוש. תחזור ותשאל אותי מה שאתה רוצה לשאול. ואני אשאיר אצלי את החמישים אלף אם אתה לא רוצה אותם.״

הסתובבתי אליו אבל נשארתי עומד. פתחתי שוב את הפנקס.

״נתחיל בשוד,״ אמרתי. ״מי מהחברה שלך ידע על שני מיליון הדולרים? אני רוצה לדעת מי ידע את הפרטים - מתי הם מגיעים לצילום ואיך הם יועברו. כל מה וכל מי שאתה יכול לזכור. אני רוצה להתחיל הכול מההתחלה.״

© כל הזכויות שמורות למודן הוצאה לאור

אור סמוי - מייק קונלי
Lost Light - Michael Connelly


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים
* * *