| |
ספרים חדשים - אתר טקסט ⚞ שנת 2006 ⚟ |
| 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | שנת 2006 | 2005 | |
| אוגוסט 2019 | יולי 2019 | יוני 2019 | מאי 2019 | אפריל 2019 | מרץ 2019 | פברואר 2019 | ינואר 2019 | דצמבר 2018 | נובמבר 2018 | אוקטובר 2018 | ספטמבר 2018 | | |
|
בד בבד היא מראה שספרות הילדים לא התעלמה מהידיעות על חורבנה של יהדות אירופה. אף שלכאורה אפשר היה לצפות שספרות המיועדת לצעירים תבקש לחסוך מהם את הידיעות על ההשמדה, דווקא היא הייתה זו שהזדרזה לספר את סיפור האסון. בהתייחסויות הספרותיות המגוונות והרבות לשואה בזמן התרחשותה אף הקדימה ספרות הילדים את סיפר השואה למבוגרים. הספר מציג את הסיפור הצבאי-לאומי ואת סיפור הזיקה לאסון יהדות אירופה שסופרו לילדים במלוא מורכבותם. המחברת גם מראה כיצד נזנחו מקצת הדגמים הספרותיים שעסקו בשואה בשנות המאבק בבריטים, וכיצד לקראת קום המדינה מיזגה ספרות הילדים את גבורתם של צעירי היישוב ואת סיפור השואה למסכת נחושה של לקח לאומי. הספר פורש יריעה רחבה של היצירה הספרותית לילדים ולנוער בשנות הארבעים מאת סופרים ממרכז הבמה ומשוליה ומנתח בפירוט כמה יצירות מכוננות. בתוך כך הוא זורה אור על החברה והתרבות באותן שנים ומערער על מוסכמות בנוגע לעמדתו של היישוב לשואת יהודי אירופה ולניצולים שהגיעו לארץ. ד"ר יעל דר מלמדת באוניברסיטת תל-אביב ובמכללת ספיר. תחום מחקרה הוא ספרות הילדים העברית בתקופת היישוב ובעשורים הראשונים למדינה. עבודת הדוקטור שלה "המעבר מ'סיפור של יישוב' ל'סיפור של מדינה' בספרות הילדים העברית, 1939-1948" נכתבה בהנחיית פרופ' זהר שביט באוניברסיטת תל אביב (2002). ספרה הנוכחי, ומספסל הלימודים לוקחנו: היישוב לנוכח שואה ולקראת מדינה בספרות הילדים הארץ ישראלית, מבוסס על מחקר זה. בימים אלה עוסקת דר בהכנת ספר נוסף: "מבחן הקנון בספרות הילדים העברית: תהליכי קנוניזציה של ספרי ילדים עבריים בהיבט היסטורי", הנתמך ע"י קרן קיסריה במרכז "הקשרים", אוניברסיטת בן גוריון בנגב. בנוסף היא משמשת בעשר השנים האחרונות מבקרת ספרי הילדים של עיתון "הארץ". כחלק מעבודתה כמבקרת היא פרסמה ב-2005 את מדריך מפה לספרי ילדים. "ומספסל הלימודים לוקחנו - היישוב לנוכח שואה ולקראת מדינה בספרות הילדים הארץ-ישראלית, 1939-1948 " מאת יעל דר בהוצאת מאגנס, סדרת ספריית אשכולות, עריכה: עופרה לבסקי-חפר, 300 עמודים. מתוך הספר: סוף דבר ספרות הילדים שנכתבה בארץ ישראל בשנות הארבעים של המאה העשרים לא נשארה אדישה לסערות שטלטלו את העם היהודי ואת היישוב באותן השנים. בתגובה לשואה ולמאבק הלאומי להקמת המדינה הוחלף הסיפור הציוני-סוציאליסטי, שהיה הסיפור השליט בספרות הילדים הארץ-ישראלית, בשני דגמי סיפורים עיקריים: האחד הציע חלופה לסיפור על שלילת הגלות והציג תפיסה אוהדת של יהודי הגולה, והאחר החליף את סיפור ההתיישבות העברית ורתם את הילדות ואת הנעורים הארץ-ישראליים לעלילה צבאית שעיקרה מלחמה על עצמאות לאומית ועל מרחב לאומי. לקראת קום המדינה התמזגו שני דגמי סיפורים אלה יחד לסיפור של לקח לאומי מן השואה -- לקח שחיבר בין האסון שפקד את העם היהודי 'שם' לבין גבורה עברית 'כאן'. יצירות הספרות שהתפרסמו לראשונה בארץ בשנים 1939--1948 מלמדות שכבר בראשית מלחמת העולם השנייה החל להופיע בארץ דגם סיפור ילדים חדש: דגם סיפור הזיקה ליהודי אירופה שבמצר. דגם זה ערער -- לראשונה בתולדות ספרות הילדים העברית בארץ -- על העיקרון האידאולוגי של שלילת הגלות, שהיה עיקרון מכונן בספרות הילדים הארץ-ישראלית מתחילתה. הסופרים והמשוררים אשר הכירו בכך שספרות הילדים המגויסת של השנים הקודמות העמיקה את הניכור שחש הדור הצעיר בארץ כלפי העם היהודי בגולה הציעו בסיפורי הדגם החדש יחס אמפתי כלפי היהודים הסובלים באירופה וחדלו להציגם באור שלילי לעומת אנשי ארץ ישראל. בחלק הראשון נבחנו הדגמים הספרותיים העיקריים שבאמצעותם נפרסה קשת חדשה של תחושות כלפי יהודי הגולה: אמפתיה, געגועים, דאגה, רצון לקום ולסייע, השתתפות בצער, קינה ואף הכאה על חטא. עיקר השינוי ביחס הספרותי כלפי יהודי הגולה ניכר בשנות השואה ממש, דהיינו 1942--1945. בשנים ההן חלו שינויים מוסדיים מפליגים בעולם ספרות הילדים העברית והם חיזקו את המגמה החדשה של הוויתור על שלילת הגלות. מסוף 1942, לאחר שהתקבלו בארץ הידיעות הרשמיות על השמדת יהודי אירופה, הצטרפו לעיתון הילדים הוותיק 'דבר לילדים' שני עיתוני ילדים חדשים -- 'הבוקר לילדים' (1943) ו'משמר לילדים' (1945) -- והוצאות הספרים המרכזיות יסדו סדרות חדשות לילדים ולנוער. במקצת המקרים נומקו ערוצי המו"לות החדשים בצורך להציע לילדי הארץ סיפור חדש בעקבות הידיעות הקשות על השואה. בזכות הערוצים הללו גדלה מאוד כמות הפרסומים ורפרטואר ספרות הילדים הועשר במגוון של דגמים חדשים. יצירות הספרות הרבות שנכתבו על פי הדגמים החדשים מעידות על ניסיונם הקולקטיבי של הכותבים להיאבק בניכור שגילה דור הבנים בארץ כלפי אסון העם היהודי בגולה. יתרה מזאת, לרבים מן הכותבים שימשה דווקא ספרות הילדים, העוסקת מעצם טבעה בילדות ובמשפחה, אמצעי לספר סיפור שואה שלא זכה לביטוי בערוצי שיח אחרים. בזכות זאת הציגה ספרות הילדים בשנות השואה סיפור שואה ייחודי, ואף שרבים מן הדגמים הספרותיים שהיא פיתחה בעקבות זאת נעלמו במרוצת השנים, אין להמעיט בחשיבותם. ההשוואה בין הגילויים הספרותיים הרבים הללו לשיח הביקורתי על שתיקת אנשי הרוח, שהתעורר ביישוב בשנות המלחמה, אף מלמדת שספרות הילדים הקדימה את ספרות המבוגרים בהפיכתה את השואה לתמה מרכזית. מכאן אפשר גם להסיק כי דווקא ספרות הילדים, שנחשבה שולית יחסית לספרות המבוגרים, היא שאפשרה לכותבים לבטא מסרים שלא קיבלו ביטוי בערוצי שיח אחרים. בצד סיפור הזיקה ליהודי אירופה צמח בשנות מלחמת העולם השנייה דגם סיפור צבאי-לאומי לילדים, שהתמקד בארץ ישראל ובצעיריה. בחלק השני עסקתי בסיפור דומיננטי זה, אשר לראשונה בתולדות ספרות הילדים העברית הציג צעירים ואף ילדים מארץ ישראל הלוחמים באויב על הגנת המולדת. ניצניו של סיפור זה ניכרו כבר בשנים הראשונות של מלחמת העולם בתיאור מאוויים וחלומות של ילדים ארץ-ישראליים להיות לחיילים לכשיגדלו. בשיא פריחתו של סיפור זה, בשנות המאבק בבריטים, תוארו בו ילדי הארץ כלוחמים מעולים ונועזים שאין להם תחליף. הסיפור 'חייל' את הילדים בשתי רמות: ברמה הבדיונית -- כסיפור עלילה על ילדים-חיילים המשתתפים במלחמה; וברמה האינדוקטרינרית -- כאמצעי להכין את הקוראים הצעירים לקראת השתתפותם הקרובה בפועל במלחמה הלאומית הקרבה ובאה. בה בעת התגלו במשך כל שנות המלחמה גם ביטויים של היסוס ואף של הסתייגות מנחרצותו של מסר החיול, שהועיד לדור הבנים את תפקיד הלוחמים. כפי שצוין לעיל, בשנות המלחמה הראשונות יועד תחילה הסיפור הצבאי-לאומי דווקא לפעוטות ולילדים הקטנים. באמצעות זאת הוצגה המלחמה כחלק מעולמו הקרוב של הילד, ובתוך כך הוכנסו אליו מושגים חדשים מתחומה כגון 'חזית' 'גבולות', 'אויב' ו'נפילה בקרב'. הלוחמים ברוב הסיפורים הללו היו האבות שהתגייסו לצבא הבריטי ולא הילדים עצמם. לעומת המקום המרכזי שתפסה המלחמה בספרות הפעוטות והילדים הקטנים בולטת היעדרותה מן הספרות שיועדה לילדים הגדולים. היעדרות זו הייתה חלק מגילויי ההיסוס בכל הנוגע לכתיבת ספרות מחיילת למי שאכן היו עתידים להתגייס בקרוב למסגרות הצבאיות והצבאיות למחצה שפעלו ביישוב. גם כאשר בחרו הכותבים לספר לילדים הגדולים סיפור מלחמה, ניכרה בכתיבתם אמביוולנטיות בכל הנוגע למסר הצבאי המחייל. תחילתו של הסיפור הצבאי-לאומי שיועד לילדים הגדולים התאפיינה אפוא בעיקר במסרים מחיילים עקיפים. עם זאת, בשנים הבאות -- שנות המאבק בבריטים וככל שהתקרבה מלחמת העצמאות -- הכריעה המגמה שכבר רווחה בתנועות הנוער ובבתי הספר ובעקבות זאת חל היפוך בספרות הילדים: רוב הסיפורים הצבאיים-לאומיים יועדו מעתה לילדים הגדולים, ואילו הקטנים שבו לייצג בה את העורף הפגיע הזקוק להגנה. כחלק ממגמה זו הודגש בספרות הילדים הגדולים החיץ בינם - הנכונים לצאת לקרב ממש כמבוגרים -- לבין הילדים הקטנים, שעדיין אינם כשירים למלחמה. בשנות המאבק הוצגו סיפורי מלחמה ישירים באויבים של 'כאן ועכשיו': הבריטים החליפו את הגרמנים בתפקיד אויבו של המפעל הציוני, ובצדם הוצגו ערביי ארץ ישראל כאויב הלאומי, שהמלחמה נגדו היא בלתי נמנעת. המרת האויב הגרמני באויב הנמצא כאן ועכשיו הפכה את הסיפור הצבאי-לאומי לסיפור מחייל ישיר ובוטה. לראשונה הוצג בספרות הילדים עימות עכשווי שהילדים תפסו בו מקום ייחודי ומרכזי. כך, בתוך פחות מעשור, הפכו ילדי ארץ ישראל, גיבורי ספרות הילדים, מהוכחה להצלחת המפעל הציוני למגני המפעל הזה. שני הסיפורים המרכזיים שצמחו בשנות מלחמת העולם -- סיפור הזיקה ליהודי אירופה שבמצר וסיפור המלחמה נגד אויבי העם היהודי והמפעל הציוני - צמחו והתפתחו משנת 1939 ואילך כשני דגמים נפרדים העוסקים בעניינים שונים. בשנות השואה אף נוצר ביניהם ניגוד: האחד פנה החוצה ושאף לשנות את אופי הזיקה בין הקוראים לבין הגולה ושרידיה; האחר התכנס פנימה, התמקד בארץ ישראל ובילדיה ופנה לקוראים כאל מי שייצאו בקרוב למלחמה על עצמאות לאומית. עם תום מלחמת העולם השנייה נשזרו שני סיפורים מנוגדים אלה לסיפור אחד, שנועד להפקת לקח לאומי מחזק מן השואה. אז החלה ספרות הילדים להכתיב אידאולוגיה לאומית חסרת ספקות שקראה לדור הבנים להטות שכם ולסייע במשימה הלאומית. החלק השלישי דן בהתגבשותו של סיפור לקח זה, שניצניו הופיעו לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ופריחתו הייתה בשנות המאבק בבריטים. בשנות המדינה הראשונות הפך שילובו של סיפור השואה בסיפור הצבאי-לאומי למובן מאליו, והוא היה התשתית לגיבושו של הסיפור הממלכתי 'משואה לתקומה', שקשר בין השואה שהחריבה את יהדות אירופה לגבורה של צעירי ארץ ישראל. סיפור הלקח התבסס על שני הסיפורים הדומיננטיים שקדמו לו והוא שינה בסופו של תהליך את אופיים ואת מעמדם ברפרטואר ספרות הילדים. למעשה, עם קום המדינה החליף סיפור הלקח הממלכתי את סיפור השואה לילדים כפי שסופר בעת התרחשותה, וזה נדחק לשוליים ואף נשכח. מחקר ספרות המבוגרים מלמד כי הממסד הספרותי חש עם תום המלחמה צורך להצטדק בעניין מיעוט התנובה הספרותית שעסקה בשואה בשנות התרחשותה. לעומת זאת, בספרות הילדים מתגלה תופעה הפוכה. דווקא שנות המלחמה הצטיינו בשפע רב של ספרות שעסקה בגורל יהודי אירופה ובזיקת הילד הארץ-ישראלי לשואה, ואילו בשנים 1945--1948 הצטמצם מאוד העיסוק הספרותי בשואה, בסיפורים הפרטיים של ניצוליה ובקשר שלה אל צעירי היישוב. עם התבססותו של סיפור הלקח השתנה גם מעמדו של הסיפור הצבאי-לאומי לילדים. בשנות החמישים חלה פריחה בספרות הילדים אשר העמידה במרכזה ילדים לוחמים. עם זאת, ספרות הילדים שעסקה במלחמה בלי להדגיש את הלקח הלאומי מהשואה איבדה את הגושפנקה הממסדית שזכתה לה בתחילתה והחלה להיות מזוהה כספרות פופולרית 'נמוכה', שאינה ראויה לתמיכת הממסד החינוכי והספרותי. שלושת הסיפורים המרכזיים שסופרו לילדים בשנות הארבעים היו שיאה של מגמת הגיוס האידאולוגי בספרות הילדים והם גם הביאו אותה לכדי מיצוי. בשנים שבהן שגשגו סיפורים אלה, ובעיקר במחצית השנייה של שנות הארבעים, החלו להישמע גם קולות ספרותיים שתבעו מספרות הילדים להתרחק מן האקטואליה המקומית ולוותר על המגויסות האידאולוגית. סופרי הילדים נתבעו לעמוד בקריטריונים ספרותיים מובהקים ולהיות קשובים לצרכים פסיכולוגיים וקוגניטיביים הייחודיים לילדים. ניצניה של גישה זו בספרות הילדים ניכרים בטקסטים הספרותיים שצמצמו במתכוון את מידת מגויסותם האידאולוגית ותחת זאת הדגישו את הפן האסתטי של הכתיבה ואת המאפיינים האוניברסליים של הילדות. את המגמה הזאת החלו להוביל סופרים ומשוררים מרכזיים בעקבות מגמות מובילות בספרות הילדים של ארצות המערב באותה העת. לנוכח מסקנות חיבור זה ניתן להעריך שהיא נבעה גם מן הספקות שהחלו להתעורר באותה העת הן בעניין תוכן המסרים האינדוקטרינריים הקודמים של ספרות הילדים והן בנוגע לנחיצותה של הספרות המגויסת בכלל. ייתכן כי אפשר להסביר את צמיחתה של הספרות הלא-מגויסת במוצהר דווקא בשנים סוערות אלה גם בהיותה תגובת-נגד למגויסות האידאולוגית הבוטה שאפיינה את ספרות הילדים באותה העת. בעקבות זאת השתנה הרכב ספרות הילדים העברית בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה. בצד ספרות ילדים מגויסת, שהמשיכה את הדגמים המסורתיים של סיפורי הילדים, תפסה המגמה הלא-מגויסת במוצהר מקום מרכזי יותר והייתה חלק מתהליך היפרדותה של מערכת ספרות הילדים מהמערכת החינוכית והאידאולוגית. מקצת מהספרות הלא-מגויסת שנכתבה בשנות הארבעים הפכה ברבות הימים לקלאסיקה עברית לילדים. דווקא ספרות זו, שהתרחקה מן האקטואליה ושלא נכחו בה לא השואה, לא המלחמה ולא הלקח הלאומי -- היא שעמדה לבסוף במבחן הזמן. © כל הזכויות שמורות למאגנס הוצאה לאור ומספסל הלימודים לוקחנו - יעל דר
|
|
מומלצים:
ספרים
|
כתב עת ספרים
|
עולם חדש
|
רמקולים
|
זכות הילד לכבוד
|
|
|