Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2007  ⚟

 | 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | שנת 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006


גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » מדעי אדם וטבע  » ספרים חדשים באוקטובר 2007       חזור

איינשטיין והדת
מאת: משה (מקס) ימר
Einstein and Religion - Max Jammer

ההוצאה:

אוניברסיטת בר אילן וידיעות ספרים

"החיבור הזה אמור לבדוק לא רק עד כמה העמיקה הדת להשפיע על איינשטיין ועל עבודתו, אלא גם לנוע בכיוון ההפוך ולבדוק סוגיה שטרם נחקרה באופן שיטתי - עד כמה העמיקה עבודתו המדעית של איינשטיין, ובמיוחד תורת היחסות שלו, להשפיע על חשיבתו התיאולוגית.

הבהרתם של יחסי גומלין כאלה בין הפיזיקה המודרנית והתיאולוגיה עשויה לשפוך אור חדש על המחלוקת הכללית הנידונה בהרחבה בדבר הקשר בין מדע לדת, סוגיה שגם היא הייתה עתירת חשיבות בפילוסופיה הדתית של איינשטיין."

איינשטיין הרבה לעסוק בפילוסופיה של הדת ובחיפוש אחר אמת רוחנית. אולם מעט מאוד נכתב על משנתו הדתית, ורעיונותיו בתחום זה - ובהם האמרה המפורסמת "אלוהים אינו משחק בקוביה" - שובשו והוצאו מהקשרם על ידי דתיים וחילוניים כאחד, שניסו, כל מחנה בתורו לגייסו לצידם.

איינשטיין והדת
שתפו אותי

פרופסור משה (מקס) ימר, חתן פרס ישראל, ממייסדי אוניברסיטת בר-אילן, היה מקורב לאיינשטיין בשנות החמישים. הוא בר סמכא בקהילה המדעית הבינלאומית בתחומי הפיסיקה העיונית והפילוסופיה וההיסטוריה של המדעים.

ספר זה ראה אור לראשונה באנגלית בהוצאת פרינסטון (1999).

איינשטייו והדת מאת משה (מקס) ימר בהוצאת אוניברסיטת בר אילן וידיעות ספרים, מאנגלית: בן ציון הרמן, עורך: ירח טל, עריכה מדעית: ד"ר יובל דולב, עריכת תרגום: ד"ר עמוס כרמל, עיצוב עטיפה: פיני חמו, 208 עמודים.

הקדמה | משה ימר
אלברט איינשטיין נחשב בדרך כלל לגדול הפיזיקאים התיאורטיים במאה ה 20, ואפילו "בכל הזמנים." ואמנם חותמו מוטבע בפיזיקה המודרנית יותר מזה של כל פיזיקאי אחר. תרומותיו לפיזיקה האטומית - וביניהן חקר האפקט הפוטואלקטרי, שזיכה אותו בפרס נובל, ותורת היחסות, על התמורה העמוקה שחוללה במושגי המרחב, הזמן והכבידה - העמיקו מאוד את תפיסת היקום הפיזיקלית והפילוסופית שלנו ושינו אותה מן היסוד. לבד ממקוריותו המדעית הגאונית של איינשטיין, מאבקו האמיץ למען זכויות האדם, צדק חברתי ושלום בינלאומי הקנה לו מעמד ייחודי בהיסטוריה של דורנו.

אין אפוא שום הפתעה בכך שמספר המחקרים הביוגרפיים וההיסטוריים על חייו ועבודתו של איינשטיין הוא עצום ורב. באחד מהם, שראה אור ב 1966, נקבע כי "בשנים האחרונות הופיעו כארבע מאות ספרים על איינשטיין ועל יצירתו." מאז 1991, למשל, יצאו לאור יותר מתריסר ביוגרפיות של איינשטיין.

אלא שאף לא אחת מאותן ביוגרפיות, ומן העבודות המאוחרות שחשפו עובדות עלומות על חייו הפרטיים של איינשטיין, אינה מספקת תמונה ראויה, או כל תמונה שהיא, של פן חשוב בחייו: אמונתו הדתית הבלתי דוגמטית והעמוקה כאחת והפילוסופיה הדתית שלו. אפילו המחקר התיעודי המעולה של ג'ון סטצ'ל על זהותו היהודית של איינשטיין, וכן ספרו של ג'רלד א' טאובר (Tauber), איינשטיין על ציונות, ערבים וארץ ישראל, דנים ביהדותו של איינשטיין ובתפיסת עולמו הדתית בעיקר מנקודת מבט סוציו פוליטית.

בכמה ביוגרפיות של איינשטיין, במיוחד אלה שנכתבו בעודו בחיים, מופיעה פה ושם התייחסות לרליגיוזיות המוקדמת שלו. אולם אין ספק כי התפקיד שמילאו סנטימנטים דתיים והגות תיאולוגית בכל מהלך חייו של איינשטיין, ובכלל זה בערוב ימיו, היה חשוב בהרבה ממה שעולה מכל הביוגרפיות הללו.

בדפים אלה אני מבקש להוכיח את הטענה הזאת, ולמלא בכך חלל חשוב בספרות הביוגרפית על איינשטיין. אולם אילו הסתפקתי בכך, הייתי קורא לספר הדת של איינשטיין, ולא איינשטיין והדת. החיבור הזה אמור לבדוק לא רק עד כמה העמיקה הדת להשפיע על איינשטיין ועל עבודתו, אלא גם לנוע בכיוון ההפוך ולבדוק סוגיה שטרם נחקרה באופן שיטתי - עד כמה העמיקה עבודתו המדעית של איינשטיין, ובמיוחד תורת היחסות שלו, להשפיע על חשיבתו התיאולוגית. הבהרתם של יחסי גומלין כאלה בין הפיזיקה המודרנית והתיאולוגיה עשויה לשפוך אור חדש על המחלוקת הכללית הנידונה בהרחבה בדבר הקשר בין מדע לדת, סוגיה שגם היא הייתה עתירת חשיבות בפילוסופיה הדתית של איינשטיין.

חיבור זה הוא נוסח מחודש ומורחב במידה ניכרת של חוברת מפרי עטי, Einstein und die Religion, שיצאה לאור בגרמניה ב 1995, בצירוף הקדמה של הפיזיקאי והקוסמולוג הנודע יורגן אודרטש (Audertsch) ואחרית דבר של הפיזיקאי והפילוסוף הנודע קארל פרידריך פון וייצקר (von Weizs?cker). בשני הנוסחים יש שלושה פרקים שונים זה מזה וקשורים זה לזה. הפרק הראשון מתאר את עמדתו האישית של איינשטיין ביחס לדת, מראשית נעוריו ועד מותו, ומשלים בכך ביוגרפיות שונות על איינשטיין.

יסודותיו של פרק זה נעוצים בהרצאה שלי ב 26 באוקטובר 1993 בבית הקיץ של איינשטיין בקַפּוּת, עיירה קטנה במדינת ברנדנבורג, בקרבת פוטסדם שבפאתי ברלין. איינשטיין רכש את הבית הזה ב 1929 והתגורר בו בעונות הקיץ של שלוש השנים הבאות, קודם שנמלט מגרמניה, ב 1932, מאימת הנאצים ושוב לא חזר אליה. ההיסטוריה הדרמטית של בית העץ הפשוט הזה, התזכורת הפיזית היחידה לנוכחותו של הפיזיקאי הגדול בגרמניה, מתוארת בחיות רבה בספרו של מיכאל גרונינג Gruning)). איינשטיין, שהתגורר מאז 1933 בפרינסטון, ניו ג'רסי, הוכתר ב 1949 כאזרח כבוד של קפות, שהייתה שייכת אז למזרח גרמניה (הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית). לאחר איחוד גרמניה, בראשית שנות התשעים, הפך "בית איינשטיין" למרכז לפעילויות תרבותיות שונות.

באוקטובר 1993 חגגה קפות את יום השנה ה 675 להקמתה, ושר המדע של מדינת ברנדנבורג יחד עם ראש עיריית קפות ד"ר גרוטה (Grutte) החליטו שראוי לציין את המאורע בהרצאה על האזרח המפורסם ביותר של העיירה בכל תולדותיה. הוזמנתי לשאת הרצאה זו בשל היכרותי האישית עם איינשטיין. בניסיון לחדש משהו בהרצאה עצמה ולעשותה מובנת גם ללא פיזיקאים, החלטתי - בעצה אחת עם הכומר המקומי ד"ר ה' הילמן (Heilmann), עורך הדין אד דליאן (Dellian) ומנהל פורום איינשטיין ד"ר גארי סמית (Smith) - לדבר על "הדת בחייו של איינשטיין". למען האמת, מלכתחילה לא הייתי בטוח שהנושא הזה יהיה ראוי למעמד ומובן שהצטערתי על כך שלא העליתי אותו מעולם בשיחותי עם איינשטיין עצמו.

אבל בעקבות בדיקה בארכיון איינשטיין בספרייה הלאומית והאוניברסיטאית בירושלים ובמקורות אחרים עמדתי במהרה על כך שהדת מילאה תפקיד חשוב בחייו הרגשיים והאינטלקטואליים של איינשטיין, והסופר והמחזאי הנודע פרידריך דירנמט לא חטא לאמת כשאמר, "איינשטיין הִרבה לדבר על אלוהים עד כדי כך שאני נוטה לחשוד כי הוא היה בעצם תיאולוג."

תגובתם של המאזינים להרצאה ב"בית איינשטיין" והסיקור התקשורתי שניתן להרצאה העידו כי נגעתי בסוגיות רלבנטיות הרבה מעבר לתחומיו המוגדרים של הדיווח הביוגרפי, ונדרשתי לבעיות המעוררות את התעניינותו של כל אדם שמורגל בחשיבה ביקורתית. כיוון שכך, החלטתי להרחיב את היריעה, וכתבתי את Einstein und die Religion. העידוד ששאבתי ממאמרי הביקורת על אותה חוברת עורר אותי לכתוב מהדורה נרחבת יותר באנגלית.

כנזכר לעיל, הפרק הראשון מוקדש לעמדתו האישית של איינשטיין ביחס לדת מאז החל את לימודיו בבית הספר היסודי ועד מותו ב 1955. בפרק השני אדון במה שאיינשטיין כתב במאמריו ובחליפות המכתבים שלו על טבע הדת ועל מקומה בחברה האנושית. בפרק השלישי והאחרון אנסה להתעמק בהשפעה של עבודתו המדעית, אם אכן הייתה השפעה כזאת, על החשיבה התיאולוגית.

אני מבקש להדגיש, ולשוב ולהדגיש, כי אין לי שום כל כוונה מיסיונרית, ואינני מנסה כהוא זה לשכנע את הקורא בצדקת תפיסתו הדתית של איינשטיין. כן אין לי ולו שמץ של כוונה להגן על עמדתו או על הפילוסופיה הדתית שלו. אין כאן אלא ניסיון לדון בסוגיה בלא משוא פנים, מנקודת מבט היסטורית ופילוסופית שאינה כרוכה בשום שיפוט. אין לי ספק שאיינשטיין עצמו, אילו חי היום, היה מצדד בגישה כזאת בדיוק. מעולם לא היה מסכים לעשות נפשות לאמונתו או להשקפותיו הדתיות.

כל אדם, תהיה אמונתו הדתית אשר תהיה, יכול ללמוד את הפילוסופיה הדתית של איינשטיין בלי להזדהות אתה או לאמץ אותה. נקל להמחיש זאת בבירור באמצעות העובדות ההיסטוריות הבאות: ב 1923, במהלך שובו מביקור ביפאן לביתו בגרמניה, ביקר איינשטיין בארץ ישראל והרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק הזמינו לפגישה בירושלים. שני האישים לא התייחסו לפגישה הזאת בזיכרונותיהם אבל רשימותיו של הרב ש"ב שולמן, מזכירו של הרב קוק, מלמדות כי הייתה זו פגישה ידידותית מאוד, בסימן של גילויי כבוד הדדיים וחילופי דעות ומחשבות, בעיקר על הפרשנות של כתבים דתיים ועל הדוקטרינה של הקבלה.

לאמור, אפילו יהודי המדקדק בשמירת מצוות אינו צריך לפסול מראש את הפילוסופיה הדתית של איינשטיין. בדומה לכך, גם נוצרי אדוק בדתו יכול לכבד את הפילוסופיה הדתית של איינשטיין, כפי שעולה בבירור מסיפורו של רוורנד תומס פורסיית טורנס (Torrance), בעל תואר דוקטור בתיאולוגיה, בספרות ובמדע, שהיה כומר צבאי, יושב ראש העצרת הכללית של הכנסייה בסקוטלנד ופרופסור לדוגמטיקה נוצרית. לדעתו של טורנס, תיאולוגיה נוצרית היא מדע פוזיטיבי, המבוסס על שילוב עמוק של חשיבה דתית ומדעית, תזה שהייתה מקובלת גם על איינשטיין.

אשוב לסוגיה זו כאשר אדון בהשתמעויות שנודעות לעבודתו של איינשטיין ביחס לתיאולוגיה, ובינתיים רק אזכיר כי טורנס יזם וערך את הסדרה "תיאולוגיה ומדע בחזית הדעת" (Theology and Science at the Frontier of Knowledge) שפורסמה מטעם Scottish Academic Press באדינבורו וכללה חיבורים כמו מדע ותיאולוגיה בהשקפת עולמו של איינשטיין (1982), מאת יאן פול (Paul), מציאות ותיאולוגיה מדעית (1985), מאת תומס פ' טורנס ואיינשטיין וישו: גישה חדשה להגנת הדת הנוצרית (1987), מאת רלף ג' מיטשל (Mitchell). בכל החיבורים האלה מוצגת תזה שממזגת את רעיונותיו של איינשטיין עם חשיבה תיאולוגית אורתודוקסית.

אשר לאיסלאם, השלישית מבין הדתות המונותיאיסטיות הגדולות, הנה על אף רתיעתם של אינטלקטואלים מוסלמים מכניסה לדיון על מדע לעומת דת, בכל זאת נמצאו פילוסופים ו"עוּלמא" (מלומדים דתיים) מוסלמים שרחשו כבוד רב לאיינשטיין. כך, למשל, אחד הפרסומים המוקדמים ביותר בערבית על איינשטיין, חיבורו של סובחי רג'יב עובדות לא ידועות על היקום, נפתח בשיר שקורא לאיינשטיין "אדם חכם", ומשווה אותו ל"אימאם".

בהסבר של רג'יב לתיאוריה של איינשטיין, הוא מצטט פסוקים מן הקוראן שתומכים בה, ומוסיף שאיינשטיין מגלה רק חלק ממה שאלוהים גילה בקוראן. דוגמה נוספת היא זו של הפילוסוף המצרי מחמוד עבאס אל עקד, שמתייחס במאמרו "איינשטיין המובן" לקשיים בהבנת תורת היחסות של איינשטיין, במיוחד למושג המרחב זמן הארבעה ממדי. "רק היפותזה של מתמטיקאי או אמונה דתית", כתב אל עקד, יכולות לתאר מושגים כמו ממד רביעי או גבולות היקום. "אין הבדל של ממש בין שתי החלופות, מפני שגם הנחות מתמטיות וגם אמונה דתית מתבססות על כניעה וקבלה."

השקעתי מאמץ רב בניסוח הטקסט כך שיהיה נגיש לא רק לאיש המדע המקצועי, אלא גם לאדם מן השורה שיש לו עניין בזיקת הגומלין בין דת למדע. שני הפרקים הראשונים מוקדשים כמעט אך ורק לנושאים היסטוריים, פילוסופיים או תיאולוגיים ולכן אפשר להבין אותם גם ללא שום ידע במתמטיקה או בפיזיקה. לעומת זאת, הבנה מלאה של הפרק השלישי מצריכה היכרות מסוימת עם יסודות הפיזיקה המודרנית. איינשטיין אמר ש"רוב רעיונות היסוד של המדע פשוטים במהותם, ואפשר לבטא אותם, ככלל, בלשון שווה לכל נפש." ברוח זו הקפדתי להסביר את ההיבטים הטכניים, רובם ככולם, במונחים פשוטים, מבלי לקפח את התוקף הלוגי שלהם. באותם מקרים מעטים שהדבר לא היה בגדר האפשר, צירפתי הבהרות והפניות ביבליוגרפיות.

מאחר שהצגת נושא כזה מוּעדת בקלות להטיה אישית, וכדי להימנע ככל האפשר מפירושים מוטעים, עשיתי שימוש נרחב במובאות ממקורות רבים ושונים. ההתייחסויות הביבליוגרפיות המרובות בטקסט ממלאות אפוא שני תפקידים: הן מאפשרות לקורא להשלים את הידע שלו בנושאים שונים, וגם אמורות להראות לו שהמחבר אינו מציג את הדברים בצורה משוחדת.

יש חשיבות רבה להבנת הזיקה הפנימית בין שלושת פרקי הספר. פרק 2, שעניינו בפילוסופיה הדתית של איינשטיין, יכול להיחשב במידה רבה כצידוק לוגי לעמדתו האישית של איינשטיין ביחס לדת, כפי שהיא מתוארת בפרק 1. לעומת זאת, אין לראות את פרק 3, שעניינו בטענות על השתמעויות תיאולוגיות הנגזרות מעבודתו המדעית של איינשטיין, כצידוק לוגי לפילוסופיה הדתית שלו, ולא רק משום שכל ההשתמעויות האלה פורסמו אחרי מותו.

הטיעונים בפרק 3 אמנם משקפים את דעותיהם של תיאולוגים ואנשי מדע מהמעלה הראשונה, אבל טבעם שנוי מאוד במחלוקת. טיעונים אלה מצטרפים בבירור לכדי פרק מעניין בהיסטוריה של הרעיונות, והם קשורים באופן הדוק לפילוסופיה הדתית של איינשטיין, אך אינם חלק אינטגרלי ממנה. למעשה, אף שאיינשטיין תמצת את הפילוסופיה הדתית שלו באמירה "מדע בלי דת צולע; דת בלי מדע היא עיוורת," הנה מעולם הוא לא ביסס את אמונתו הדתית על היקשים לוגיים מעבודתו המדעית. אפשר בהחלט שאילו חי אתנו היום, הוא היה דוחה את כל הטיעונים המופיעים בפרק 3. אחת המטרות העיקריות של הדפים האלה היא להבהיר את תפיסת הדת של איינשטיין באמצעות הסבר לסתירה לכאורה זו.

הקדמה מאת פרופ' משה קוה
נשיא אוניברסיטת בר אילן

שלוש סיבות מעוררות את שמחתי וגאוותי על חלקה של אוניברסיטת בר אילן בהוצאת הספר הזה: מחברו, גיבורו ועיקרו.

מחברו הוא מורי ורבי פרופ' משה (מקס) ימר, מהאבות המייסדים של האוניברסיטה. מקומו הנכבד שמור לו בתולדות בר אילן כמי שהקים את המחלקה לפיזיקה (שנפלה בחלקי הזכות למצוא בה את ביתי המדעי) ושימש בכהונות הבכירות של רקטור ונשיא (שלימים התכבדתי גם אני לשמש בהן וללכת בכך בעקבותיו). אבל מעבר לתארים האלה אנו מוקירים אותו בשל היותו תלמיד חכם חריף ורחב אופקים, שהעמיד דורות של תלמידים, זיכה את הבאים בשערי האוניברסיטה במנה גדולה של בינה ודעת ותרם רבות להעלאת רמתו וקרנו של המוסד ולהתבססותו בלב הקהילה האקדמית הישראלית.

גיבורו של הספר הוא אלברט איינשטיין, גדול הפיזיקאים במאה ה 20, אם לא בכל הדורות, שחולל בכוח שכלו מהפכה אדירה בתמונת העולם שלנו והמחיש בעליל את החשיבות של המדע ושל הרוח החופשית היוצרת במהלך ההיסטוריה האנושית, וגם היה גאה ביהדותו וסייע, בדרכו, לבניית הבית הלאומי שלנו בארץ הזאת.

עיקרו של הספר מתמצה, כך נראה לי, במימרה של איינשטיין "מדע בלי דת צולע על ירכו; דת בלי מדע היא עיוורת". המדען הדגול הזה, שפרץ את גבולות התפיסה המקובלת של החומר ועיצב תיאוריות חדשניות על טהרת הרציונליות, היה סמוך ובטוח שאין להגביל את התהייה האנושית בשום דוגמה מקודשת אבל התהייה הזאת אינה יכולה להתכחש לקיומו של כל יכול טמיר ונעלם מאחורי כל הנגלה לעין.

כיהודים דתיים, רבים מעמיתַי ואני, וכמובן גם פרופ' ימר, איננו שותפים לקביעתו של איינשטיין כי מדובר ב"אלוהים קוסמי". איננו אומרים כמותו כי אנו מאמינים "באלוהי שפינוזה, שמתגלה בהרמוניה המודרת של כל היש, לא באלוהים שמעסיק את עצמו בגורלות ובמעשים של בני אדם" (אם כי אין לנו שום כוונה לעשות את חשבונו של הקב"ה). אבל אנו שלמים לחלוטין עם תפיסתו היסודית של איינשטיין בדבר ההרמוניה בין אמונה בבורא עולם ובין הגישה המדעית.

ביטוי לכך ניתן במוטו שקבעו ראשוני האוניברסיטה שלנו, "מדע עם אמונה". אבל הרבה לפני כן, הרבה לפני איינשטיין עצמו, לפני יותר מ 800 שנה, הורה גדול הפוסקים היהודים, הרמב"ם: ולא יושג אותו מדע אלוקי אלא לאחר מדעי הטבע".

במילים אחרות - ובהתאמה גמורה עם הגותו הדתית של איינשטיין המוצגת ביד אמן בספר זה - רק "לאחר מדעי הטבע", רק בהסתמך על אמיתות שמתגלמות בחוקים של מדעי הטבע, יכול האדם לרדת לעומקו של "המדע האלוקי".

חוק מדעי בעיני רוחה של היהדות, הוא גילוי רצונו של אלוהים. כל ניגוד בינו ובין האמונה הדתית הוא מדומה, תולדה של חסר בידע האנושי שסופו להתמלא. לשיטתה של היהדות, צריך לדקדק בניצולו וביישומו של הידע הזה ואסור לחסום את התפתחותו. לשיטתה של היהדות, אסור להתעלם ממנו ולקדש את הבורות, כשם שאי אפשר לתלות בו את האתיאיזם והכפירה בעיקר. את כל אלה אנו למדים גם מאיינשטיין. וראוי לשוב ולברך את פרופ' ימר על כך שזיכה אותנו בלקח הזה.

פרופ' משה קוה,
נשיא אוניברסיטת בר אילן

© כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת בר-אילן ולידיעות ספרים הוצאה לאור

איינשטיין והדת - משה (מקס) ימר
Einstein and Religion - Max Jammer


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים
* * *