Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2007  ⚟

 | 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | שנת 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006
» ספרים בינואר 2008
» ספרים בדצמבר 2007
» ספרים בנובמבר 2007
» ספרים באוקטובר 2007
» ספרים בספטמבר 2007
» ספרים באוגוסט 2007
» ספרים ביולי 2007
» ספרים ביוני 2007
» ספרים במאי 2007
» ספרים באפריל 2007
» ספרים במרץ 2007
» ספרים בפברואר 2007
» ספרים בינואר 2007
» ספרים בדצמבר 2006


גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרות לא בדיונית  » ספרים חדשים ביולי 2007       חזור

יום אחד בחייהן - יומנן של נשים
מאת: ג'וני ב.קול, רבקה ג'ופריי, ב.ק. רחרה
This Day: Diaries From American Women - Joni B. Cole, Rebecca Joffrey, BK Rakhra

ההוצאה:

מילים

מה מעסיק נשים במהלך יום אקראי אחד בחייהן? חמש-מאות עשרים-ותשע נשים מכל רחבי ארצות-הברית נענו לקריאתן של עורכות ספר זה לתעד שעה אחר שעה של יום אקראי אחד בחייהן – יום שלישי, ה-15 לאוקטובר 2002. יום חול רגיל של אמצע שבוע.

הן לא קבלו שכר-סופרים, ולא ידעו אם יומנן אכן ייכלל בספר, אך הן נענו למיזם: הגמלאית המתאבלת על מות בעלה; הסטודנטית הצעירה המקווה לשנות את העולם, המוסיקאית המחוננת המתעוררת שוב ושוב במלונות זרים ומתגעגעת לפינה משלה, המנהלת הבכירה, עורכת-הדין שהפכה לאמא ועקרת-בית במשרה מלאה;

האשה המתמודדת עם מחלתו הסופנית של בעלה, המורה הרוחנית - נשים מכל קצוות הקשת הנשית המייצגות מגוון של שונוּת, קבוצה החוצה גילאים, גבולות תרבותיים, גיאוגרפיים, סוציולוגיים, כלכליים ואורח-חיים ניאותו לפתוח דלת לרווחה אל יום אחד בחייהן, אל ביתן, עשייתן, מחשבותיהן ורגשותיהן.

יום אחד בחייהן - יומנן של נשים
שתפו אותי

ובין יומן אחד למשנהו – "הבלחות" של קטעים קצרצרים מיומנן של נשים אחרות:

- "..אני דנה עם בעלי באפשרות שאעזוב את מקום עבודתי, והשאלה הראשונה שהוא מפנה אליי היא: 'מה נעשה בלי המשכורת שלך?' זו אכן דרך להבעת תמיכה! תודה, מותק."

- "....הוא התינוק המתוק-ביותר, המקסים-ביותר, והמלאך-היקר ביותר. אבל לכל הרוחות, כמה שהוא תובעני!.."

- "מה את עושה?" צועק דיוויד מהחדר השני. "אני כותבת," אני עונה בצעקה. "אבל מה יש לך כבר לומר? לא עשית דבר עד עכשיו – צחצחת שניים והתלבשת!"

- "כרגיל, כשאני רק מנסה לתפוס תנומה, בעלי האוהב מתחיל לדבר אתי! 'כן, מותק' 'לא, מותק.' על מה, לעזאזל הוא מדבר בכלל?..."

- "..אני שואלת את עצמי אם התחת שלי נראה טוב במכנסיים שאני לובשת..." - "יש לי חשק לנסוע למיאמי. בזה הרגע. אני בטוחה שהחיים שם קלים יותר."

יום אחד בחייהן" - יומנן של נשים בהוצאת מילים, ליקוט ועריכה: ג'וני ב.קול, רבקה ג'ופריי, ב.ק. רחרה. תרגום: ענבר אושפיז וזמירה גוטסמן, עיצוב וצילום עטיפה: יונתן גוטסמן, 332 עמודים.

מראיינת ספרים וידוענים | דיאנה פ. ג'ורדן, 49, פורטלנד, אורגון
כמארחת בתוכנית הרדיו הלאומית "בין השורות", ומראיינת עבור מפיצי הספרים 'ברנס אנד נובל' - ראיינה אלפי מחברי-ספרים. "אחת מהכתבים הטובים ביותר בעולם בכיסוי עולם הספרים," מצהיר מחבר-העל ג'יימס פטרסון. הנחת היסוד שלה כבסיס לראיון טוב - "אני אכן קוראת את הספר." תרה אחת האמת, בעלת לב ענק, יוצרת גשרים באמצעות מילים וחיוכים. המשרה השלישית שלה היא הקראת חדשות הבוקר בתחנת רדיו מקומית. רק כוון אל פניה את המיקרופון - והיא כבר במיטבה. ילדות קשה ומטילת-אימה לא פגמה באופטימיזם המולד שלה. "לפני עשרים וחמש שנים הכתה בי ההכרה: קיימים שני כוחות בלבד - אהבה ופחד. ואני החלטתי לחיות לאור האהבה." בעלת יכולת מופלאה לשריין לעצמה מקום חנייה טוב. "ואם אתה מצליח לעשות זאת, מהו הדבר שאינך יכול לעשות? אני משתמשת בכך כתזכורת כאשר יש ברצוני להגיע להישגים גדולים בחיי." קוראת כעשרה ספרים לשבוע - תוך כדי צעידה בפועל על הליכון בחדר כושר. להוטה אחרי ריקודים. נשואה, אם לשני בנים בגיל העשרה. "אני אוהבת את חיי, ומבחינת הקריירה שלי - אני בשלבי התחלה בלבד. חלומי הוא לעודד אנשים להפיק את המיטב שבהם." היא פולטת וויברציות: "אני חושבת שהמפתח לכך הוא לשמש כדוגמה אישית."

דיאנה פ. ג'ורדן, 49, פורטלנד, אורגון

02:30 לפנות בוקר. צלצול השעון המעורר פוסק, ואני ערה. זה היום לו ציפיתי - אני אמורה לתעד את יומי - וכתוספת בונוס - זהו גם יום תשלום המשכורת. אני עוברת במחשבתי על חשבון הבנק, ואני יודעת כי כמעט הכול ייצא עבור חשבונות שיש לשלמם. אני מתפללת לחופש כלכלי ואפס חובות. אה, אני חייבת להתקשר היום ולברר אודות עלויות המרת ההלוואה - ואם זה מסתכם בעלויות סבירות עלינו לעשות זאת. אני מתפללת לכך שלבעלי יהיה חודש טוב יותר במכירת מכוניות .

אינני מצליחה לחשוב על דרכים נוספות לכיסוי החשבונות אם הכנסתו תקטן. הכול מתבסס על עמלות, אך אני מאמינה כי אנו מסוגלים 'לייצר' את הסכומים שאנו 'מייצאים', ואני בטוחה כי נוכל ליצור את הנוסחה המשלבת אשר תעלה את הכנסתנו מעל לנקודת ההוצאות.

דוגמא אודות איך גורמים לדברים להתרחש - ואני יודעת כי המלאכים עומדים לצידי - קיבלתי אתמול ראיון תקשורתי אישי בלעדי (ככול שידוע לי) עם ראש העיר רודי ג'וליאני בעת ביקורו הקצרצר בפורטלנד .

אני כל כך נרגשת (ראיון זה ישודר בתוכנית "בין השורות").

התחלתי לעבוד על כך לפני מספר חודשים, כאשר נתקלתי בידיעה כי ספרו של ג'וליאני - "מנהיגות" - עומד לצאת לאור, וסיימתי לבסוף עם אחד מהיחצ"נים אשר עדכן אותי. קראתי את ספרו של רודי ביום ראשון, סיימתי את הקריאה ביום שני, תוך כדי צעידה על ההליכון. ערכתי כשמונה שיחות טלפון בין השעות 03:00 לפנות בוקר ועד לצהרי היום, עד שלבסוף:

"את יכולה לפגוש אותו בחנות-הספרים ולערוך את הראיון איתו שם." יש !

02:54 לפנות בוקר. מקלחת. אלוהים, אני כבר באיחור. אתפלל שאספיק להגיע לעבודה בשעה 04:00, ואז הזמן יחלוף בצורה הולמת.

03:00 לפנות בוקר. אני תוהה מדוע בעלי קם אף הוא. הוא אומר כי הוא "בודק את נקודות הזכייה של קבוצות כדורגל." אני אמשיך בשלי, כמו תמיד. משחות הפנים מוצאות את מקומן על פניי, וגלולות מספר מוצאות דרכן פנימה לתוכי. הכול בשם החיוניות הנדרשת. אני שואפת נשימה עמוקה בכדי לעצור קמעה את מחשבותיי אודות ה"זמן" - כמעט בכל פעם שאני נרגשת בעת הפעלת מייבש-השיער - זרם החשמל באמבטיה ניתק. זו האמת! אני חושבת כי האנרגיות שלי חזקות מדי כאשר אני מתמקדת באהבה או בפחדים, כך שאני מסבה אותן באופו מודע, נושמת נשימה עמוקה ומתכננת יעדים קטנים .

03:04 לפנות בוקר. עדיין מייבשת את שערי. הכוונות הן העיקר. אני מתכוונת לעמוד בלוח-הזמנים. אני מתכוונת לסיים קריאתו של ספר בעת צעידה של שעה-או-שתיים על גבי ההליכון. כמו במטה קסמים - כוונותיי יוצאות לפועל ב100%. אני נותנת את הכוח בידי יד נעלמה כל-יכולה, והשאר הופך למסע מענג! דבר זה מזכיר לי ראיון אחר שערכתי אמש לדיאן מרטין אשר כתבה את "ספר הכוונות הטובות." אנו נראות כשתי אחיות, ואמרתי לה שהרגשתי כאילו מילותיי שלי יוצאות מתוך פיה.

גם היא חשה באנרגיה זו. רמז נוסף, נערה - הגיעה העת לכתוב את ספרך שלך. אבל תחילה עליי לטפל היום בנושא המיסים.

03:21 לפנות בוקר. אני מפעילה את הרדיו ומאזינה לסלין דיון שרה "משום שאהבת אותי.." כך אני מרגישה. כל-כך מבורכת.

שערי הוחלק והספריי הותז. מוכנה ליציאה.

03:28 לפנות בוקר. כמעט ולא נותר מיץ-תפוזים - לכל הרוחות! יהיה עליי לנסוע לחנות הכול-בו קוסטקו. אין ראיונות היום.

אתמול היו לי שלשה. השלישי היה עם טום סטיינבק - אחד מצאצאיו של ג'ון - שקרא לכולנו לכתוב את סיפור משפחתנו. זה "סימן ואות" נוסף עבורי לכתוב את ספרי!

03:30 לפנות בוקר. בודקת דואר אלקטרוני - 111 אי-מיילים. או.קי. אעביר את כל נושאי החדשות אל תחנת הרדיו המקומית, שם אני עורכת את חדשות הבוקר. אעבור עליהם כאשר אגיע לעבודה, ועל היתר כאשר אחזור הביתה. בלילה שעבר 'פספסתי' כמה מהם, כי הלכתי לשיעור קיק-בוקסינג מייד לאחר הראיון עם ג'וליאני. יש לי כל-כך הרבה אנרגיות !

03:40 לפנות בוקר. אני מרגישה נפלא, מאושרת, מלאת אנרגיות. אוכלת חתיכת לחם-מלא עם דבש. אני נכנסת לאתרי 'טרוט.קום.'

ו-'מסע הטרוט.קום.' אתמול, כאשר שאלתי באתר אם יינתן לי לראיין את ג'וליאני - קיבלתי בתור תשובה את 'קלף ההצלחה' פעמיים, מתוך מצבור של שבעים-ושמונה קלפים. אני אוהבת את זה. טרוט: מה עליי לדעת היום? 'מלכת החרבות'. מערכת יחסים עומדת להשתנות. מסע-הטרוט נותן לי 'שני גבישים'. "היי מודעת לעצמך." אני מודעת !

03:45 לפנות בוקר. בוקר משגע! שמיים משובצים בכוכבים. מהרדיו בוקעים צלילי "איזו הרגשה!" אכן כך ! שלט חוצות מצהיר: "למה לא?" אני אוהבת את התחושה המשוחררת הזו של "כן!", ובנוסף - כל הרמזורים לובשים 'ירוק' לכבודי בעת הנהיגה.

תודה, מלאכים!

04:03 אני בעבודה. מתוך תריסר רמזורים - חלפתי דרך עשרה 'ירוקים' . לגבי שני האחרונים - כשידעתי כי אכן אגיע לעבודה בזמן - נאלצתי לחכות רק כעשר שניות בכל אחד מהם.

04:14 "רקדנית קטנה מתחתנת עם מוזיקאי" - השיר הזה ממלא אותי בגעגועים. אני עדיין אותה רקדנית קטנה, אך אני עצובה, מאחר ואי-שם לאורך הדרך נראה לי כי המוזיקה של בעלי גוועה ואיננה.

אני עוברת על עלוני החדשות של 'בידור שבועי', 'ניו-יורק טיימס', 'ארה"ב היום' הנשלחים כדואר אלקטרוני, וכן גם על חדשות אתר מיקרוסופט, ק.ג.וו, והחדשות המקומיות של ק.ו.י.ן .

04:28 באולפן, לאחר עלעול בפקסים, וקבלת 'ארה"ב היום' , 'תושבי אורגון' , ו'פורטלנד טריבון' - אני מוכנה להתחיל במחול היומי!

04:45 תחזית מזג-אוויר, חדשות-פנים, חדשות-מקומיות, קטעי-בידור - אני בוחרת את הסיפורים שלי ומשכתבת אותם בזריזות ככל שניתן. אני חושבת כי זה משעשע - השינויים התכופים הנערכים לדבריי, כך שהם נשמרים ברעננותם. אני קוראת באתר ק.ג.וו כי ג'וליאני דיבר על כך שהוא אינו בטוח כי היה זה הגורל אשר בחר בו להיות ראש-עיר כאשר מגדלי התאומים הותקפו, אבל הוא היה מוכן. אצטרך להאזין שוב להקלטות שלי, כי אלה הם הדברים שאני מחפשת - הרהורים אודות מקומנו ביקום, אודות גורל.

05:10 להיות בשידור חי! אני אוהבת זאת! רק הפעילו את המיקרופון - ואני מלאת שמחה המתפשטת בגלים - גלים.... למרות שהמחשב המוזר סירב לשתף פעולה לפני שניות אחדות.

05:27 מוזיקת פסק-זמן נוסף מעל גלי האתר. לא קיבלתי את כל השכתובים שרציתי. רגע של אכזבה. ב'ניו-יורק טיימס' יש כתבה מעניינת יותר מאשר בעיתון המקומי, ואני יכולה להשחיל פנימה את הסיפור אודות הראיון עם ג'וליאני, והמידע אשר קיבלתי בשיחתי איתו.

05:58 מתחתי את מהדורת החדשות הזו ככל שניתן. שבתי ושכתבתי כל-כך הרבה סיפורים עד לטיפת הדבק האחרונה , בדיוק כשאנדרו הודיע: "עשר שניות." משכתי מעל כתפיי את הסוודר שלי - מאחר והתחממתי - והתחלתי בשידור. קולי נזקק תחילה לשאיפת אוויר. נו, טוב. אני מלאת ביקורת עצמית.

06:08 אין כמעט חדשות מקומיות אשר כדאי לחזור עליהן. יש לי ארבעה מאמרים לשכתב מתוך עיתונות אלקטרונית מקומית. אני אוהבת להציג את החדשות בצורה מעניינת - ואני מוצאת עניין בבחירת החדשות המושמעות, ושכתוב חומרים מעניינים. כריס, ה'בוס' שלי אמר פעם כי פיתחתי זן חדש של חדשות - התכנים הם אותם התכנים, אך הם אינם מדכאים. זו בדיוק המטרה שלי. אני מופתעת כי הדברים הפכו כה מהר למובן מאליו! נעים לי לגרום לאנשים להתחיל את יומם בחיוך. החדשות אכזריות בימים אלה. יש צורך לשבץ בהם סיפורי-חיים, מחקרים וסקרים.

06:53 המחשב 'תקוע'. נהדר. תסכול עמוק. אנדרו, המפיק שלי, מעלה לשידור שיר נוסף. אני מצליחה ל'תקן' את המחשב. והרי שיעור נוסף - הדפיסי! אני אוציא הדפסות של חדשות 05:25 ו- 05:55 מהיום ואילך, כך שאוכל להקריא אותן אם המחשב ייתקע שוב. ייתכן ויש 'באג' במחשב.

07:11 שלחתי שוב אי-מייל זועם למחלקת המחשוב עם העתק לכריס. לפעמים אני יותר מדי נחמדה. הנחמדות שלי הביאה לי את ג'וליאני. אבל נחמדות במקרה שלי גורמת לעיתים לאפס תוצאות כשמדובר בתקלה או דברים משתבשים. מדובר כאן שוב בהשמעת קול, צורת התבטאות. אוה, אינני ביישנית. לא עוד, ובמקרים קשים וסביבה נטולת-סיכונים אני מסוגלת לשחרר סדרה של ניבולי-פה אשר היו מביכים יורדי-ים, אך אני מגלה סובלנות יתרה כלפי תקלות מחשב בעבודה, וכן כלפי בעלי בבית . התקפי-זעם נדירים אצלי לאחר תקופת ריפוי-עצמי ארוכה. אני שולטת ברגשותיי ונותנת להם ביטוי בקלות, בדרך כלל באמצעות מילים הולמות. אחרת - פשוט אינני סובלת את עצמי. כך שאני רגועה... אך אתמיד להתעקש.

07:39 רגע של התבכיינות - אני מרגישה כי לא הייתי במיטבי כ"שחקנית" הבוקר, כפי שהייתי רוצה - עם כל התקלות הטכניות. בואו ניתן לזה להתגלגל הלאה. שידור מהדורת-החדשות בעוד שלושים שניות.

08:08 אני אשכתב מספר קטעים למחר. במהלך הפגישה עם כריס, כשנעבור ונבחן מספר קטעי שידור אעלה בפניו את נושא נפילת המחשב.

08:20 אני שמחה שאין לי כל ראיונות לערוך היום, אני זקוקה להפסקה קצרה. אני חייבת להסדיר את טופסי מס- ההכנסה, לערוך קניות, לעבור על למעלה מ-100 אי-מיילים, ולקבל החלטות לגבי ראיונות נוספים עם מספר מחברי ספרים . אני תוהה מה קורה עם החוזה שלי מול 'בארנס ונובל' - אתקשר לסוכן שלי. אנו עומדים לסגור עבורי הסכם לפיו אערוך עבור 'בארנס ונובל' ראיונות טלפוניים עם סופרים - אשר יפורסמו באתר האינטרנט שלהם כמדור "מפגשים עם סופרים".

הבזק כעס מהיר כאשר אני מהרהרת במצב החשבון בבנק.

08:37 כריס שלח דואר אלקטרוני - בו הוא מתייחס לרגשות שהובעו באי-מייל שלי למחלקת המחשוב. למחלקת ההנדסה יש יותר מדי דברים לעשות. זה מבאס. זו הפעם הראשונה בה אינני זהירה דיי לרסן את רגשותיי. אני מרגישה "קטנה." אני מתנצלת. הוא עונה: "אל תתנצלי; זו רק עצה." אוה, יופי. אני מחבבת את הבחור.

08:40 אנחנו מאזינים לקטעי השידור שלי. הם בסדר. זה עתה אמרתי לאנדרו כי מסוכן עבורי להתמקד ברגשות ביומן יומי זה שאני כותבת. קל מדי להתמסר לרגשות, בעוד שאני מעדיפה, במקום זאת, לזרום דרכם. השידור הבוקר היה ממש טוב, לכל הרוחות. אני עייפה עכשיו. אני זקוקה לתדלק את עצמי בכך שאהיה נחמדה כלפיי. הקפה-בחלב השבועי שלי עשוי לעזור. אני עדיין עצובה על כך שבני איבד את עבודתו בבית-הקפה של סטארבקס.

09:10 זה ממש 'קול' - כריס סיפר לי שדייב, מנכ"ל תחנת השידור דיבר טלפונית עם יועץ התשדירים ואמר כי שידורי הבוקר נשמעים "חלקלקים וזורמים כמו נזלת." זה ממש שבח, כך אומר כריס. הדברים גורמים לי לצחוק - אני אוהבת את סגנון הדיבור הגברי.

09:44 זכיתי לכבוד רב. כריס התפעל מאד מהעובדה שהצלחתי להשיג את הראיון התקשורתי הבלעדי בפורטלנד עם ג'וליאני . יחד עם זאת - אני מייסרת את עצמי - אני יודעת את המחיר היקר הנגבה מהתפעלות עצמית - כל-כך קל להחליק למטה. הישארי ענווה ומכירת-תודה. זו דרך חיים הרבה יותר קלה - ללא הרבה עליות ומורדות, ויש בה הרבה מתת-אל. באיזה שהוא מקום בתוך תוכי אני מאמינה כי "בטעות" נשמט מאזני סוגר עגיל היהלום שלי כאשר נכנסתי למכוניתי בדרכי מהעבודה לסטודיו הביתי, ככפרה על כך שהרשיתי לאגו שלי לצאת מאיזון. כמובן, לאחר שיגור תפילה קצרה, ידי נשלחה ישירות אל עגיל היהלום, אשר קינן בחרך מתחת למושב. אינני יכולה למצוא את הסוגר בינתיים, אך אחפש אותו כשאחזור הביתה.

אני מרגישה שעליי להזדרז, למרות שאינני בטוחה עדיין לגבי סדרי-העדיפויות שלי. אני מניחה כי תחילה נושא מס- ההכנסה, אחר-כך קריאת שני ספרים על גבי ההליכון, ואז טיפול בדואר אלקטרוני. ממש מדהים - אני ליד הבנק, ולפתע יוצאת מהחנייה מכונית, ומפנה לי מקום חנייה שקל להחליק אליו. אני באמת מאמינה כי יש קסם בחיים, וכי ניסים קטנים קורים בזריזות כאשר מבחינים בהם בהכרת-תודה. בהיותי בבנק אני מאתרת בתיקי צ'ק על סך מאתיים דולר שהתקבל מהעיתון המקומי, ונשכח באחד מכיסי התיק. זה יעזור לתשלום החשבונות החודשיים. אדיר!

09:56 אני צריכה לקנות קלטות בדרכי הביתה, ואתיישב לשתיית קפה-בחלב. אינני בטוחה אם "אינסטנט קארמה" אכן קיים, אך אני משתמשת בכך כמנגנון התנהגותי - במטרה להתפתחות כאדם טהור - ככל שאני יכולה להיות.

10:19 איזה יום נפלא! שמיים כחולים - יהיה חם. אני מרגישה כל כך מבורכת! אפילו אם עליי ללכת עכשיו לקניות. צלצלתי הביתה, ובעלי שרוי במצב רוח עצבני. הוא סירב לומר מדוע. ייתכן וזה בגלל שהוא רצה סטייקים, ואני אמרתי 'לא.' אנו לחוצים בכסף החודש. אמרתי את האמת, אבל ייתכן והוא נפגע. אני יודעת כי הוא מנסה, אך לנסות אין פירושו לעשות.

10:30 היי, המצב אינו כה גרוע. החנות רק עכשיו נפתחה, ואין צפיפות. כך אני אוהבת.

10:50 אני מוסיפה דברים לסל הקניות, ואני מרגישה תחושה בריאה של משמעת עצמית. מוצרי-מזון עבור חג ההודיה מופיעים על המדפים. אני מרגישה עגומה. משפחתנו כל-כך קטנה. אני תמהה את מי אנו יכולים להזמין - את מרק, חברו של בני הבכור, כמובן - הוא מתגורר אתנו כבר כשלושה חודשים. אהבתי לראות כיצד הוא הבחין בשבוע שעבר שאני לחוצה, וקנה לי זר חרציות סגולות. זה שחרר את כל הלחץ, ואפילו עכשיו גורם לעיניי להתערפל. איכס. מוטב לי למהר.

11:00 הקניות אמורות לעלות כ- $182.76 . זה הניחוש שלי. פספסתי. זה עלה $202.73

11:26 אני חולפת על פני מרפאת רופא-השניים. כן, אני זוכרת את מספר הטלפון. אני מצלצלת בכדי לקבוע תור עבור בני הצעיר. ללא דחיות. אני מרגישה טוב לגבי הצורה בה אני מנהלת את "הדברים הקטנים בחיים", למרות שאני חושבת כי האמרה "אלוהים נמצא בדברים הקטנים" מתייחס יותר לעליזות שאני חשה כשאני נוהגת הביתה במכונית בעלת הגג הנפתח, והשמש החמימה על כתפיי החשופות.

11:56 בני הבכור כועס עליי מאחר ואין לו די מזומנים, והוא רוצה ללוות ממני כסף שנחסך עבור לימודים. אני מסרבת בשלווה להלוות לו מכספי, אשר ממילא מצומצם כרגע עקב שימוש מטופש שנעשה בעבר בכרטיס האשראי, או לפגוע בקרן החיסכון שלו ללימודים בעתיד. אני אומרת לו: "אני מאמינה ביכולת שלך למצוא פתרונות יצירתיים כמו, למשל, לשאול את השכן בדלת הסמוכה אם יש לו איזו שהיא עבודה בשבילך." הוא אומר: "אני שונא עבודה גופנית." זה מעציב אותי.

12:06 דרך הדואר האלקטרוני אני רואה כי השינויים בחוזה עם 'בארנס ונובל' אכן בוצעו. הדואר נשלח בשעה 06:46. הבה נראה... אני תוהה לגבי השיחה בשעה 08:20. אני מעריכה מחדש את היכולות האינטואיטיביות שלי.

12:25 אני הולכת למכון-הכושר. אני זקוקה להפסקה. בני צועק עליי שאני עוזבת בדיוק בשעה שהוא זקוק לעזרה במילוי טופס בקשה לתמיכה כלכלית. אני עונה כי אעזור לו כאשר אחזור. הוא רותח מכעס, אבל יש להציב גבולות, עד כמה שהדבר נראה לי מוזר. אני אתאמן על גבי ההליכון, ואקרא שני ספרים. לא אכלתי - פשוט לא יכולתי - אני חשה עצבות על כך שגם בני וגם בעלי מודאגים. אנחנו רואים כאן את פעילות הקארמה : צרכים שלא נענו הם זרעי הייאוש העתידי.

14:27 אני קוראת על גבי ההליכון את הספר "המצלמה שאמי נתנה לי", ומחצית הספר "הכול מואר". אני זקוקה כרגע לספר משמח! אני חושבת כי הדבר לו אני זקוקה באמת זה אוכל. הייתי אמורה לדעת, אך פשוט רציתי להימלט. אני קוראת בתוך ים של אנרגיות . מספר בחורים מתקהלים סביבי, ואנו משוחחים. בחברת שני בחורים הייתה לי חוויה מרעישה וסוחפת, אשר כמו נועדה לאזן את עצמת השיחה הקודמת. בחור אחד, שאני מכירה כבר שנים, אינו ידידותי ביותר. האנרגיות שלו רפרפו סביבי כמשב רוח עגמומי. הוא עובד בתעשיית התקשורת, כמוני. סיפרתי לו קודם לכן אודות הראיון עם ג'וליאני, והלסת שלו צנחה, עיניו כאילו שואלות 'האם הוא החמיץ משהו אודותיי?' אני חייבת להגדיר את הבעתו במילים, מאחר והוא לעולם לא יביע אותן. אני באמת רוצה שהוא יתגאה בי. כשאני רוצה להתחבב על אנשים, או כאשר אני מנחשת את רגשותיהם מאחר והם יודעים שיש לי קריירה מלהיבה, ואילו הם רק בתרופת ניסיון...

זה קשה. אני מעדיפה פשוט להעריך אנשים על עצם היותם הם עצמם, ולא לפי התייחסותם אליי. זה מזויף. את הבחור השני לא ראיתי זה שבוע במכון הכושר. יצרנו לנו מעין הרגל לפיו אני צועדת צעידה מהירה על גבי ההליכון וקוראת, בעוד הוא 'רץ' בסמוך אליי. מאד נחמד ומרגיע. הקשר הזה חסר לנו. הוא אומר כי התגעגע אליי, ושמח לשוב ולפגוש בי. האם זו ידידות, או אולי פלירט? אני ממש ידועה לשמצה עד כמה אני גרועה בנושא זה. אני מיידעת בכך את כל מכריי, כדי שאיש מהם לא יחוש מוזנח. אני זקוקה למאור הפנים שלהם. זה מהווה תמיכה, אני חשה כי לאנשים אכפת, ואני כל-כך זקוקה לכך. זהו סוג של אכפתיות ללא תנאי, ואינני יודעת מה עליי לעשות כאשר יחסים אלה - אפילו עם נשים במועדון - הופכים למעט יותר אינטימיים בנושא השיחה או בגוון הקול. היום ממש נזקקתי לחיבוק, אך לא זכיתי בו, ואינני מרגישה בנוח לבקש חיבוק ממישהו. כך שאני נסחפת מעט ברגשותיי. אוה, לכל הרוחות, אני בטוחה כי

הכול נובע מכך שלא אכלתי דבר מאז היוגורט שלי בשעה תשע בבוקר. אני אוכל עכשיו ארוחה הגונה. אוח, עליי להתמודד עדיין עם נושא מס-ההכנסה.

זה עתה הגעתי הביתה. מחכים לי ארבעים-ותשעה דברי דואר רגילים, ושלושים-ושבעה אי-מיילים חדשים לקריאה, וחשבונות שיש לשלמם. אצא החוצה ואעשה את עבודתי במקום שיש בו שמש. אני זקוקה לאור!

15:29 אכלתי תפוח, ואני 'על הקו' בשיחה עם יועץ מס... יושבת תחת השמש, עם כלבי ג'אווה בסמוך אליי. ואני חשה את חום השמש בתוכי, וחיוכו של אחד מידידיי עולה בזיכרוני. זו תחושה טובה. אלוהים, אני ניזונה מחמימותם של חברים.

15:52 בני הבכור מגיע הביתה. מצב רוחו ירוד במקצת. אני אומרת לו כי היום גם אני חשתי ירידה במצב רוחי, שלא כרגיל. 'רכב על רגשותיך כעל גלי ים', אני אומרת לו. 'תן אמון לכל תחושה, הודה ברגשות, והנח להם לזרום ולשכוך.' וכן, עלינו לערוך תוכניות. מצב רוחו ירוד בגלל כסף, כך שאני אומרת לו 'מדוע לא תגור בבית במשך מספר שבועות נוספים בכדי לחסוך, וכמו כן הגש בקשה למלגת-לימודים.' נראה כי מצב רוחו השתפר, והוא מעודד. זה גורם גם לי להרגיש טוב. השיר הטיפשי מתוך 'קברט' מזמזם בראשי: "העולם סובב סביב כסף"; אלא שאני זוכרת אותו כ"העולם סובב סביב אהבה." אכן, אהבה. בכל פעם שאני יוצרת קשר עם אחרים - באמצעות ניצוץ בעיניים, או חיוך - אני חשה כי הזינו אותי, אורי גדל, כמות ההליום שבי מרובה כמו בבלון מלא באוויר חם, ואני מרגישה מורמת מעל פני האדמה, ומחוברת אליה באותה שעה עצמה. רוח החיים שבי צומחת ועוטפת כל דבר וכל איש מסביבי.

16:33 אני כזו רכרוכית. בני הצעיר זקוק להסעה הביתה מבית ספרו, והבכור, אשר רוצה לנמנם עד שעה חמש אחר הצהריים - מסרב לבצע הסעה. אני עייפה מויכוח ארוך זה . אני אסע. ואז אני נזכרת בכך שאני נוסעת מאחר ואני ממש מצפה לבלות מעט עם בני הצעיר. השמש מחלחלת לתוך עורי בשעת הנסיעה, ועלים חומים מרפרפים כה וכה כניגוד ליום שטוף השמש. אנו אכן בני מזל. והמוסיקה מזכירה לי כי גופי רוצה לרקוד. אני מרגישה ורואה את הכוריאוגרפיה תוך כדי האזנה.

16:55 יועץ המס אומר כי אפשר לחכות - איזו הקלה! עכשיו אכין ארוחת-ערב עבור המשפחה, ומאחר וכולם יאכלו לאחר יום פעילויות ועבודה - אכין את ה'קואסאדילה' - פשטידת הגבינות שלי. נשמע טוב! התוכנית של אופרה היתה אודות נשים רווקות מבוגרות - הלוואי והייתי רואה את התוכנית. אבל היה עליי לשוחח עם בני הצעיר ולשפר את מצב רוחו - הוא כעס על דרישתה הבלתי צודקת של תלמידה אחת להכין פרויקט עצמאי, ללא עבודת צוות. אני שמחה על כך שג'סטין ער כל כך לנושאים של צדק. כשמו כן הוא. אנו דנים בנושא, ומצב רוחו טוב עכשיו, והוא מספר על ציור אימפרסיוניסטי אשר צייר, ואשר זכה לשבחים מפי ילדים אחרים. "אתה תהייה ואן-גוך השני, או אולי מונה, או וולף קהן." לבי טוב עליי עכשיו. הוא מחייך ומקשקש אודות הנושא, מכין לעצמו ארוחה קלה.

17:33 אני עוברת על כל חמישים-וששה דברי הדואר - שליח הדואר המהיר עזב זה עתה. אני מוכרחה לצחוק. אני מכינה חזה-עוף עם אורז, פשטידה , רצועות-עוף ולפתן פירות. החדשות משודרות בטלוויזיה, ואני מרגישה כי העיתונאים מושכים לכיוון פרשת הצלף בוושינגטון די.סי. מפקח המשטרה צ'רלס מוס עולה לשידור, ואני 'יורה' לעברו שאלות בתוך ראשי, כאילו היה זה אחד הראיונות שהוא נהג לערוך כאשר היה המפקח בפורטלנד. אני חשה עצובה ועגומה עבור תושבי די.סי המאוימים, ואני תוהה לגבי קלפי הטרות שהצביעו על 'דראמה'. אני רואה, כפי שראיתי פעמים רבות בעבר, כיצד רגשותיו של מוס גואים ושוככים במעין חמלה אדישה ותלושה , כפי שראיתי פעמים רבות בעבר.

17:41 עשרה צעדי 'פירואטים' מהדלפק אל המקרר כדי לאפסן את האוכל. הריקוד טוב לנשמה. אני רוצה להתקשר לבעלי. לא שמעתי ממנו דבר מזה ארבע שעות, וזה בלתי רגיל. הארי נמצא בנהיגת-מבחן של מכונית. אני חשה את התלהבותו, ואומרת "עבודה טובה!"

18:06 שלוש שעות לאחר החלטתי לאכול, אני טורפת את פשטידת הקואסאדילה שלי - עגבניות שגודלו בבית, אבוקדו, זיתי קאלאמטה, וגבינה מגוררת. זה כל-כך טעים ומרגיע, אפילו עם רוטב הסלסה החריף מעל. הארוחה הסתיימה - העוף עם האורז - והבנים פנו לדרכם. הבן הבכור יצא לעבודה, הבן הצעיר והנער אשר מתגורר אתנו יצאו לסידורים. אני שואפת אוויר בכדי לשדר מרגוע לכל שריריי. אני פותחת דברי דואר שעה שאני אוכלת. זה מרגיע. כמעט מהפנט. אני חושבת על 'ליקופן', המילה מהדהדת בתוך ראשי. אני זקוקה לו, כנראה, והעגבניות כל כך טריות וטעימות.

אני נותנת לירכיי לנוח - יושבת על הכיסא ברגליים משוכלות. מרגישה טוב יותר.

18:26 הן הקטלוג של 'בלומי' והן הטלוויזיה מבליטים את חג-המולד. אינני יודעת לגבי מתנות השנה. אין לנו כסף מיותר, אך אני יודעת בוודאות כי משפחתנו מאושרת. יהיה נחמד לקחת את הנערים לסטודיו קילימנג'רו לצייר שוב על כלי קרמיקה.

18:44 בעלי שב והתקשר ואני עדכנתי אותו לגבי בעיות המס. אמרתי כי הלוואי והיה דואג לנושא לפני שנים, כאשר היה אמור לעשות זאת. אני חשה מותשת כשאני מביאה בחשבון את העבודה שאני עושה עבור שנינו: הכול, חוץ מנושא הניקוי היבש - הוא דואג לכך . או-הו. לפתע אני חשה בודדה. הרעש היחיד בוקע ממכשיר הטלוויזיה. אני מקווה כי בני הצעיר יחזור הביתה בקרוב. המשפחה חשובה, ואנו מעטים מדי.

18:57 ספרו של אלי וויזל "אחרי החשכה". אני הופכת את הדפים, המומה מלחשוב על מראות הברבריות; יודעת, יודעת כי אכן אכזריות כזו אכן קיימת בקרבם של אנשים מסוימים המקבצים תומכים לרוע המטורף... ואני יודעת כי אלה מאיתנו אשר לבם פועם באהבה - ללא יראה או שנאה - חייבים לנשוף ולהפיץ את האהבה באוויר סביבנו. אני מתפללת לכך שאוכל לעשות יותר, במילותיי, בחדשותיי, בחיוכיי לזרים.

19:28 בני הצעיר הגיע זה עתה הביתה. אני תוהה מה מעשיו, משום שרק עכשיו אני מתוודעת לחבריו החדשים, אך הוא בסדר, והוא הגון. אני אוהבת את השיחות בינינו - הוא הרבה יותר פתוח מכפי שהיה לפני ששה חודשים. מטרתי לגביו היתה לאפשר לו לתת מילים לרגשותיו במקום להדחיקם, והוא עושה זאת עכשיו כהלכה. כתוצאה מכך - התמודדות עם נושאים קשים במהלך שיחה היא ישירה, מהירה, ומסתיימת במהרה, מאחר והוא אינו גורר מטענים. נדרשו לי שנים להיפטר מכל המטען המורעל שהיה בי, להפכו לאפר. כיום רגשותיי יכולים לזרום בלי להיתקע ולקלל את חיי.

אינני חיה את חיי לפי רשימה ענקית של "עשה \ אל תעשה", אלא כסדרה של קשרים אנושיים. בשעת שידור -אלה חיוכי והאנרגיה המעודדת שבי - ואני יודעת את מלאכתי. כפי שג'וליאני אומר - 'דע את עבודתך - ופעל לפי האינטואיציה שלך.' אני מאמינה בכך, לחלוטין! אני מחייכת, מתחברת במבט ברחוב ובחנויות. כפי שג'וליאני אומר, 'אני מחבב אנשים, ואני רוצה לחבור אליהם. זה מחמם מבפנים, ומחבר אותי לעולם כולו.' (אאזין אחר-כך להקלטה בכדי לשמוע את הציטוט המדויק).

21:10 אני מוכרחה לקרוא מספר דקות. יסמין רובצת על מיטתי, מסווה את עצמה - פרווה שחורה על גבי שמיכה שחורה. באמת, היא פשוט שוכבת עליה ונדמה לה שהיא בלתי נראית !

21:30 צלצולי הטלפון הסלולארי של בניי ממשיכים... אני מכבה את האור. תודה לך על מסע מופלא שערכתי היום. חלומות פז!

© כל הזכויות שמורות למילים הוצאה לאור

יום אחד בחייהן - יומנן של נשים - ג'וני ב.קול, רבקה ג'ופריי, ב.ק. רחרה
This Day: Diaries From American Women - Joni B. Cole, Rebecca Joffrey, BK Rakhra


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים
* * *