| |
ספרים חדשים - אתר טקסט ⚞ שנת 2007 ⚟ |
| 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | שנת 2007 | 2006 | 2005 | |
| אוגוסט 2019 | יולי 2019 | יוני 2019 | מאי 2019 | אפריל 2019 | מרץ 2019 | פברואר 2019 | ינואר 2019 | דצמבר 2018 | נובמבר 2018 | אוקטובר 2018 | ספטמבר 2018 | | |
|
![]() |
עוברות כמה שנים ואתה מזהה כתבי יד של חברי כנופיות דעתנים ומתנגדיהם,של המשרבטים דמויות אדם, של שליחי ציבור מטעם עצמם, נביאי זעם ומנחמים בשער. אתה לומד לחזות את הניסוחים הצפויים אחרי פיגוע ואת מי מבין הפוליטיקאים מבכרים לשנוא ציירי הכתובות. " "המתחם הציבורי, בהשראת עולם הפרסום, מוצף בהתחכמויות, בסיסמאות מחושבות ובכשרון אמנותי שמחפש קהל. מעבר לחדוות הצייד פיתחתי נטייה לתיעוד. האסופה שהצטברה אצלי לאורך שלושים השנים האחרונות משקפת תהליכים חברתיים, פוליטיים, סמנטיים מגוונים של דופק החיים הישראלי שמשדר מעבר לדעתנות גם הומור, חיות, יצריות, רעננות. חגיגה של חופש." שפת קיר מאת עליזה אולמרט וגיל הראבן בהוצאת ידיעות ספרים, עורך אחראי: דב איכנולד, עריכת טקסט: חיים פסח, עריכה גרפית ועיצוב: יוסי ג'ברי, פורמט אלבומי: 21.5X28 ס"מ, כריכה קשה, 376 עמודים.
שפת קיר: הקדמה | עליזה אולמרט, גיל הראבן
ספר זה אינו מתיימר לחקור את המשמעויות החברתיות של תופעת הגרפיטי, לסקור את תולדותיו של הגרפיטי בארץ ואף לא לנסות ולתעד את ההיסטוריה המקומית באמצעות כתובות על הקיר. מטעם זה נמנענו מלציין את התאריכים ואת המקומות שבהם הופיעו הכתובות השונות. אף שאנו, מנסיבות הקשורות במזג ובחינוך, נמנעות מלבטא את תחושותינו על גבי קירות, הכתובת על הקיר מרתקת אותנו ולעתים אף מעוררת בנו דחף עז להגיב. אוסף התמונות והטקסטים בספר זה אינו אלא מקבץ תגובות לגירויים המגוונים שמניע הגרפיטי: תגובת המצלמת ותגובת הכותבת. היו כתובות קיר שגרמו לנו להפליג בדמיונות באשר לזהותם של כותביהן. אחרות מיקדו אותנו בנושא שהציגו, ואף גררו אותנו במצב-רוח וכחני. היו שהעציבו אותנו, היו שהחרידו, היו שהצחיקו והי ששחררו אסוציאציות מפתיעות. כתובות מסוימות נותרו בעבורנו בגדר חידות שדימיוננו קצר מלרדת לעומקן. רק כשקלטנו ש"בליל בלי ירח נשוב עוד פעם כולנו רק עם ישראל" היא בעצם כתובת קדומה, יכולנו להתענג על עושרו של ההיגד הלקוני הסתום- לכאורה. כטוב ליבנו בגרפיטי גילינו בתוכנו א הפיתוי המסוכן שבחיפוש הקשרים אפשריים בין הכתובות השונות, למשל: האם "שלום דגים" קשור ל"משפט הדגים"? ואולי קשור לשירבוטי הקרפיונים, אלה שהופיעו לאחרונה במרכז תל-אביב? בשלב מסויים הבנו שתיאוריות הקשר שלנו מתחילות לחצות את גבול הפרנויה והחלטנו לוותר על המשחק. בבואנו לערוך את החומר שהצטבר ולנסות לתת בו מעט סדר, החלטנו להימנע מחלוקה המקובלת לקטגוריות בנוסח "גרפיטי פוליטי", "הצהרות אהבה" וכד'. שהרי לא כך מציג עצמו הגרפיטי במצבו "הטבעי" ברחובותינו כשרבי נחמן מאומן רועש מהקיר בצד "הרב שכטה" וירון זהבי בצד "אורית הבדד" ו"מגיני האווז". משום כך, בשל הרצון לתת ביטוי נאמן לאנרכיה, ובה-בעת מעט סדר בבית, מצאנו עצמנו עוקבות אחר מוטיבים עליהם לא חשבנו קודם לכן: גרפיטי המציגים שאלה, גרפיטי הכתובים בלשון ציווי, גרפיטי הכוללים את המלה "אין", גרפיטי הכוללים את המלה "יש", גרפיטי שמציגים משוואות; נושאים כגון "מוות", אלוהים, בשמותיו השונים, "עצות והמלצות", "מצב" וכד'; וסביב המוטיבים המארגנים הללו ליכדנו את הפרקים. מיד יפעם התרנו לעצמנו מידה של גחמנות. כך למשל, צירפנו את השלט התמים "תחנה סופית, הורדה בלבד" לרשימה ארוכה של כתובות בהן מופיעה המלה "מוות". בתום תהליך המיון, כשהתארכו רשימות הגרפיטי תחת כל אחת מהכותרות הללו, גילינו להפתעתנו, שאחדות מהן מזכירות קצת שירי ראפ. "שיר" ה"די" לדוגמא:
די לטשטוש לא פעם שואלים אותנו האם אנחנו אוהבות גרפיטי או "תומכות בתופעה", והתשובה על כך איננה חדה ופשוטה. מציאות שבה הרחובות אינם "מדברים" נראית לנו מציאות סטרילית. גרפיטי הוא ממין התופעות המעסיקות והמטרידות שלא היינו רוצות לחיות בלעדיהן, וכאלה יש לא מעט סביבנו. עליזה אולמרט, גיל הראבן מתוך הספר, מותאם לתצוגה באתר וממוסגר: ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() © כל הזכויות שמורות לידיעות ספרים הוצאה לאור שפת קיר - עליזה אולמרט, גיל הראבן ![]() ![]() ![]()
מומלצים:
ספרים
|
כתב עת ספרים
|
עולם חדש
|
רמקולים
|
זכות הילד לכבוד
|
![]() |
|
![]() |