Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2009  ⚟

 | 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | שנת 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בנובמבר 2009
» ספרים באוקטובר 2009
» ספרים בספטמבר 2009
» ספרים באוגוסט 2009
» ספרים ביולי 2009
» ספרים ביוני 2009
» ספרים במאי 2009
» ספרים באפריל 2009
» ספרים במרץ 2009
» ספרים בפברואר 2009
» ספרים בינואר 2009
» ספרים בדצמבר 2008


גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרים מקור  » ספרים חדשים ביולי 2009       חזור

ערבה בוכייה
מאת: ישראל זמיר
Thw Weeping Willow - Israel Zamir

ההוצאה:

ידיעות ספרים ואסטרולוג

סיפוריו של ישראל זמיר הם נתח חי מן המציאות היהודית והישראלית החל מן השנים שלפני מלחמת העולם השנייה ועד ימינו. לעיתים הסיפורים מרגשים עד דמעות, לעיתים מעוררים חיוך, אך תמיד שומרים על אנושיות עמוקה וצופנים נקודה של הפתעה בסיומם.

מקום רב תופס בסיפוריו הקיבוץ, כפי שהוא משתקף בעיני אחרוני מייסדיו, שנקלעו שלא-בטובתם לעידן ההפרטה. לכן ערכם של הסיפורים הוא לא רק ספרותי אלא גם תיעודי; הם מקבילים לתקופות חייו של המחבר עצמו, אם כי רק סיפור אחד מהם, האחרון, עוסק בו-עצמו ממש, ויותר נכון – באביו, הסופר יצחק בשביס-זינגר.

ישראל זמיר (1929) עיתונאי וסופר. יליד וורשה, בן לרחל וליצחק בשביס זינגר. כשהיה בן חמש נפרדו הוריו, ואביו נסע לניו-יורק.

ערבה בוכייה
שתפו אותי

ישראל (שרול) ואימו עברו למוסקבה וב-1937 עלו ארצה. ישראל הצטרף לקיבוץ בית-אלפא. בהיותו בן עשרים וחמש, חזר ישראל ונפגש עם אביו בניו-יורק. משנת 1972 היה חבר מערכת "על-המשמר", עורך המוסף "חותם", הקים את המוספים: "הדף הירוק" ו"קו למושב".

שימש שנים רבות ככתב וכעורך-משנה של העיתון ועם סגירתו, עבר ל"מעריב". הוא למד ולימד עיתונאות באוניברסיטת תל-אביב. ישראל זמיר תרגם מיצירות אביו יצחק בשביס-זינגר, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1978, לעברית. המחזה "הנאהבים והנעימים" שכתב עם מוטי לרנר על פי סיפור של יצחק בשביס זינגר ("השניים"), הוצג בהצלחה בתיאטרון "הבימה". לישראל ורעייתו, אביבה, ארבעה בנים.

ישראל זמיר בלקסיקון הספרות העברית החדשה

ערבה בוכייה - סיפורים מאת ישראל זמיר בהוצאת אסטרולוג וידיעות ספרים, עריכה: אהוד בן עזר, עטיפה: נעמה יפה, 265 עמודים.

ערבה בוכייה | בחשאי ספינה גוששת
מחסן–נשק. האחראי על הביטחון מחלק לנו רובים, אשפות–כדורים ומחתים אותנו על טופס. יוצאים לבקתת–השמירה שליד שער–הקיבוץ. חמסין שרר ביום ורוח חמימה נמשכה אל תוך הלילה. ירח נמוך ריחף ויללותיו של תן עלו מן הפרדסים. תנשמת פלטה צוויחות חלולות.

שעת חצות. שער–הקיבוץ סגור ומסוגר. טנדר עוצר וצופר בחוסר סבלנות. הנהג מנפנף בידו ומבקש שנפתח את השער. אנו יוצאים לקראתו והוא פותח את חלון הרכב.

"אל מי בבקשה?"
"משה הזמין אותנו."
"איזה משה?"
"נו, תפתח כבר, משה מהנגרייה," פולט הנהג בביטחון רב.
"אין לנו עובד בשם משה בנגרייה," משיב מרדכי.
"ומאיפה אתה יודע?"
"אני רכז–הנגרייה."
השער נותר סגור. הנהג וסגנו מתלחשים ביניהם וכעבור רגע הרכב נסוג ונעלם.
האם נמנעה גניבה?
מרדכי מטלפן למשטרה, מספר על אותו נהג–טנדר שחיפש את משה מהנגרייה.
"אלה גנבי עגלים! סיפור הנגרייה מוכר לנו היטב," מגיב מפקד–התחנה. "אתמול הם גנבו שתי עגלות ממושב שכן. לאיזה כיוון הם נסעו?"
"מזרחה."
"תודה על המידע, אנחנו יוצאים ללכוד אותם. ביי."

שלושה טנדרים מתקרבים לשער. ליד ההגה שלושה יוֹדבֵּיתניקים. לאחרונה קיבלו רישיונות–נהיגה ויוצאים לחגוג. כל אחד עם נערה צמודה. "לאן?" שואל מרדכי. "לסגור שִיבֶּרִים."
"ולמה לא בטנדר אחד?"
"אני נוסע לכותנה, אסי לפרדס ודרור לבריכות–הדגים. מרדכי, תפתח בבקשה את השער," מתחנן יפתח.
קיבוץ חייב לגלות נדיבות כלפי בניו, והשער נפתח.
אחת לאחר חצות. יריעת ערפל מכסה ירח פגום. תרנגול, הסובל מנדודי–שינה, קורא בקול, וצפרדע מקרקרת לחברותיה. הזמן זוחל והשעמום מחלחל. לרגע משב רוח פרץ ממזרח ועצי האיקליפטוס ניענעו ברעש את עליהם.

שלוש לפנות–בוקר. דחיפות וחבטות פורעות את הלילה. חריקות של שער פרוץ, געיית פרות, ומבלי שאיש ידע כיצד אירע הדבר, שער הכניסה לחצר–הרפת נפרץ. פרות מניפות זנב, פותחות בדהירה מטורפת ומתפזרות ברחבי הקיבוץ. רפתן נואש בא במרוצה, באפס נשימה ומשווע לעזרה. אנו מתפרסים במתכונת היקפית להשיב את העדר לרפת.

הפרות, אגב דהירה, דורסות את הדשא מול חדר–האוכל, משפשפות את אפן בגבעולים הכסוחים ו"תורמות" את צואתן הדשנה בתרועה רבתי. מחר, רכז–הנוי יֵצא מכליו... שבים לבקתת–השמירה. ברדיו אריק איינשטין מתבכיין בערגה ארוטית: "הכניסיני תחת כנפך והיי לי אם ואחות," ומרדכי מנדב פרטים על המשורר הלאומי ואהבותיו הפרועות. זוג בני תשחורת חבוקים–הדוקים, עופר וגלי, חולפים באדישות בדרכם למוסד–החינוכי.

"מה, כבר לא אומרים שלום?" מרדכי מקביל את פניהם ועלבון על פניו. משהו בתוכם נדרך והם עוצרים בבת–אחת. מבטים שוטמים נשלחים לעברנו. "מה, לכל אחד פה צריך להגיד שלום?" עופר משיב וטרוניה בפיו.

"כנראה שכבר שכחת את הסיפורים שסיפרתי לכם בהשכבות בבית–הילדים וחיכיתי בסבלנות עד שתירדמו. למיטב זיכרוני, היית אז קצת יותר מנומס," הפטיר מרדכי. "הו, זה היה לפני מאה שנה. לידיעתך מרדכי, כל ספינות–המעפילים הגיעו לחוף–מבטחים והבריטים עזבו את הארץ," עופר הצהיר בקול חגיגי ובלעג עוקצני. הבהק של עגיל ריצד על תנוך אזנו השמאלית לאורו של ירח כסוף.

הם עצרו מעבר לכביש, ליד עמוד חשמל. נורת ניאון הפיצה אור כחלחל, ופרפרים צבאו עליה מכל עבר. גלי נשענה על העמוד, ועופר הציץ בה במבט ממושך. ראשיהם אט–אט קרבו לנשיקה ממושכת.

"אהבה ראשונה בגיל–ההתבגרות," ממלמל מרדכי בהתפעלות כשהוא עוקב אחריהם. אחר–כך נכנסו לאחד מחדרי המוסד–החינוכי ואיחו את הווילונות. ריבוע האור נאטם ולאחר זמן–מה כבה.

"פעם היתה פה תנועת–נוער שאסרה על קיום יחסי–מין, והיום, בזכותה של גלולה קטנטנה, מתפתלים בני–הנוער במיצי–אבריהם." האם שמעתי נימת–קנאה בקולו? דיוקנו הזכיר ינשוף מהורהר.

"תגיד, מה הסיפור הזה על ספינת–מעפילים והבריטים שעזבו את הארץ?" שאלתי.

"עזוב, זה אחד הסיפורים שסיפרתי להם בהשכבות. הם גילו אז המון עניין."

"מרדכי, נותרו שעתיים עד שיאיר השחר, מדוע שלא תספר לי על כך? אמנם לא השכבת אותי בבית–הילדים, אך גם לי מותר לדעת."

מרדכי השתתק, עצם את עיניו, זמן–מה התלבט ולבסוף התרצה. לדבריו, האירוע התרחש בשנות השלושים, כשעדיין היה חבר קיבוץ רמת–יוחנן.

"יום אחד, כשאכלתי ארוחת–ערב בחדר–האוכל, ניגשה אליי רכזת–הלול ושאלה אם יש לי עניין לנסוע לשבי–ציון — יישוב חדש שעלה על הקרקע ליד נהריה.

לשאלתה עניתי בשאלה: "'מה יש שם שאין פה, שאת רוצה שאסע?'"

היא סיפרה שקבוצת עולים מגרמניה, חלקם מגדלי–עופות, הגיעה ארצה והביאה עימה ציוד מודרני ללולים. היא קראה על כך ב"דבר" והציעה שאסע לשם, אציץ בציוד ואולי אמצא מתקנים שיתאימו לנו.

"למחרת בבוקר נסעתי לשבי–ציון. בשטח המחנה, מרחק–מה מהים, עדיין נראו ארגזים שאך נפרקו. אגב הצצה בהם, חברה ניגשה אלי ושאלה:

"'אפשר לדעת, מה אתה מחפש?'

"'אני מבקש לראות את ציוד הלולים שהבאתם עימכם מגרמניה. ידוע לי שחלק מהקבוצה שלכם גידל עופות בגרמניה.'

"היא הובילה אותי לאזור המשקי. כל ציוד הלולים פורק מן הארגזים והונח בסככה שהוקמה. הסתכלתי בציוד, צילמתי הכול בראשי וסיכמתי לעצמי, כי אין לי מה ללמוד מהם. לפתע נשמע צלצול פעמון.

"'מה זה?'" שאלתי אותה.

"'השעה שתים–עשרה ועכשיו אוכלים אצלנו ארוחת–צהריים. אם רצונך לאכול, אתה מוזמן'.

"הלכתי לחדר–האוכל וישבתי בין חברים. מקובל היה באותם ימים, שחברים אוכלים זה בחדר–האוכל של זה. אחת החברות ניגשה אליי ושאלה מה ברצוני להזמין. התפלאתי. אצלנו ברמת–יוחנן אין שואלים שאלות מעין אלו, אמרתי לעצמי, ולאחר שפירטה, הזמנתי קציצת–בשר ומחית תפוחי–אדמה. בסוף הארוחה ניגשה אליי אותה חברה והגישה לי חשבון. למזלי היו בכיסי כמה פרוטות ויצאתי מן העניין בכבוד.

"עמדתי לשוב הביתה ואז נזכרתי שלא רחוק מנהריה, עלה לאחרונה גרעין של קיבוץ עברון, שחבריו הגיעו ארצה. אחדים מהם היו מאזור מגוריי, ביאליסטוק, והחלטתי לבקרם. טיילתי להנאתי לאורך שפת–הים עד שראיתי מרחוק מחנה–אוהלים.

"פגשתי חברים מהעיירה שלנו, קוֹלְנוֹ, והשמחה היתה גדולה. ישבנו באחד החדרים ונזכרנו במיפקדי–תנועה חגיגיים, במחנות–צופיים, בפירמידה ההפוכה של בר בורוכוב ובחוות ההכשרה ליד ביאליסטוק. עבדנו אצל יערן אנטישמי, שכל–כך התרשם מחריצותנו עד שאיבד את אמונתו באנטישמיות. הוא לא ידע שיהודים מסוגלים לחטוב עצים ולנסרם. יהודי בעיניו היה אדם חבוש קפוטה, שטריימל, שלמד תורה. כשנפרדנו הודה, כי היסס מאוד אם להעסיק יהודים, הללו שצלבו את ישו.

"היום נטה לערוב. גלגל חמה נע מערבה, פרפר במי הים והחל לטבוע. בבואתו שרבטה באדום את הספרה שמונה.

"עת לשוב הביתה, אמרתי, ואז מישהו לחש לאוזני, כי הלילה עומדת להגיע לחוף, ממש לכאן, ספינת–מעפילים. אם כך, אמרתי לעצמי, אני נשאר.

"מעגל האור הצטמצם וצללים פלשו. מבעד לעלווה הירוקה פיסות תכלת התערפלו לאיטם ונמוגו. ירדתי לשפת–הים. להקה עצבנית של כלבים קידמה את פניי בנביחות פרא, כאילו הים הוא רכושם. ירח עלה ואשכולות עננים נעו לעבר החוף. רוח סופה סחפה גרגרי חול, שחדרו לעיניי, לאוזניי וסטרו על לחיי. חשבתי להסתלק משם, אך הסקרנות לא הניחה.

"החשכה עטפה את החוף. התיישבתי על החול דמום ומכונס כחילזון. הגלים הגיחו בנהמה. כוכב קרע עצמו מן הרקיע והותיר אחריו שובל של אש. סבתא שלי סיפרה, שאם באותה שנייה מביעים משאלה — זו מתקיימת, והציעה שאכין משאלה מראש. כחניך תנועה נאמן, החלטתי שיש לדאוג לגורל העם–היהודי, וכששוב נפל כוכב דיקלמתי בחטף:

"'עלייה של מיליוני יהודים לארץ–ישראל עצמאית, חלוצית וסוציאליסטית'..."

"ולמה לא משהו אישי?" שאלתי.

"בתנועה חינכו אותנו, שצרכי הכלל קודמים לצרכי הפרט."

"האומנם?"

"נו, בוודאי. הקמנו בנייני–ציבור מפוארים: חדר–אוכל, בית–תרבות, בית–ספר, מוסד–חינוכי, בעוד חברים התגוררו בחדרים קטנים, חלקם בלי שירותים, במשך שנים רבות." עליתי למיטבח ושלפתי מן המקרר פח עם מזון, שהוכן לשומרים ושבתי לבקתה. חתכתי עגבניות, פלפלים ירוקים, שיני שום אל תוך מחבת. השמן בעבע וכשהעיסה הסמיכה ביקעתי ביצים, בזקתי מלח, פלפל שחור, סחטתי קטשופ מבקבוק–פלאסטיק וערבבתי. לאחר כמה רגעים ישבנו לאכול שקשוקה. "מרדכי, להזכירך, אתה יושב על שפת–הים ליד נהריה. רוח קרה נושבת ואתה מכונס בתוך עצמך כחילזון וממתין לספינת–

מעפילים. האם זו הגיעה?"

"עוד נגיע אליה," הפטיר, עצם את עיניו ושב לספר.

"כאמור, הים סער וגלים זועפים חבטו בחוף. צינה עמדה באוויר ורעדתי מקור. רכסתי את מעילי וניתרתי על מקומי, מנסה לשווא להתחמם. שוב קיללתי את עצמי על הסקרנות החולנית שבי. הן יכולתי לקרוא על כך ב'דבר' למחרת–היום, כמו כולם, אמרתי לעצמי.

"כך או כך, קרוב לחצות הבחנתי בגוף כהה שהחל להתקרב לחוף.

"הו, הנה הספינה שאני מצפה לה, אמרתי לעצמי. הספינה קרבה אט–אט לעומק המותר ועצרה. שמעתי רשרושה של שרשרת המשתלשלת למים. סירה הורדה ומשוטים החלו להלום בגלים. הסתכלתי לחוף ולא ראיתי כל תנועה.

"מה, אני היחיד שבא להקביל את פני העולים? שאלתי את עצמי. נזכרתי באמרה שחוקה: 'במקום שאין אדם — היה אדם'! — הרהרתי. חלצתי את נעליי, הפשלתי את מכנסיי עד לברכיי, נכנסתי למים הקרים לקלוט את יושבי הסירה הראשונה, שעד מהרה עלתה על שרטון ועצרה. הושטתי יד לעולה הראשון שקפץ מן הסירה. אחריו קפצו שני ושלישי. לפתע אני שומע:

"'מרדכי, זה אתה? הייתכן?'

"שלושת הראשונים שקפצו מן הסירה, היו שתי בחורות ובחור — כולם חברי קן השומר–הצעיר קוֹלְנוֹ, שהצליחו לזהות אותי בחשכה. איך אוכל לתאר פגישה זו? ובעודנו עומדים במים נרגשים עד דמעות ורטובים עד לשד עצמותינו, בשל הגלים הגבוהים ששצפו וגעשו, התמלא החוף חיים: שולחן–מתקפל הוצב על החול, מישהו קירב כיסא–מתקפל, פנס–שדה הודלק וחברה התיישבה על הכיסא. משרד–רישום. כל מי שהגיע לחוף הופנה ל'משרד', נרשם בחופזה וסדרנים כיוונו אותו למשאית, שחנתה באורות כבויים ומנועה דלק. משאית שנתמלאה יצאה לדרכה. הכול התנהל בחופזה וביעילות.

"סירה פלטה את אחרוני העולים וה'משרד' נסגר. מיהרו ה'מאכערים' לקפל את השולחן, את הכיסא, לכבות את הפנס, להעמיס הכול על טנדר ובין–רגע נעלמו.

"נותרתי יחיד בחוף השומם. ישבתי על החול הרך, נרעש ונפעם מן המראות שראו עיניי. האומנם חוויתי במשק כנפי ההיסטוריה? מחר תופיעה כותרת–ראשית ב'דבר' על ספינת–מעפילים שפרצה את מחסומי הבריטים, ואוכל לספר לחברים שהייתי עד לאותו מעמד. אפילו עזרתי לכמה מן העולים לקפוץ מן הסירה. לאחר ששבו הסירות והועלו לסיפון, שמעתי את הספינה מרימה עוגן ונבלעת בחשכה. אף הירח שיתף–פעולה עם ה'הגנה' והתעטף בגלימת עננים סמיכה. העניין כולו לא ארך יותר ממחצית השעה.

"למחרת נודע לי, שאנשי ה'הגנה' אירגנו באותו לילה נשף גדול בנהריה, שאליו הוזמנה הקצונה הבכירה של המשטרה–הבריטית, בכירי הבולשת ואנשי שלטון ומנגנון. הם אכלו, שתו, רקדו, השתכרו ומרחק הליכה מהם, קבוצת עולים ירדה לחוף.

"הלילה החוויר. הלכתי לנהריה כדי לעלות על אוטובוס היוצא לחיפה ומשם לרמת–יוחנן. על הכבישים התרוצצו ניידות–משטרה. חוליות בריטיות עצרו רכבים וחיפשו נואשות עולים שהגיעו לחוף."

שעתיים חלפו בלי שחשנו. הלילה החל לגווע וחדר–האוכל הגיח מן החשכה. ממזרח נראו נצנוצי–אור — ישובים ירדניים למרגלות הרי הגלעד. הירח השיל מעליו את הגלימה ופיזר מנוגהו. מעל מיטבח–הקיבוץ היתמר עשן. עובדי חדר–האוכל החלו להזיז שולחנות, כדי לשטוף את הרצפה.

שעה חמש. פותחים את שערי הקיבוץ לרווחה. אנו גוררים רגליים כבדות בדרכנו הביתה. שומרים של סוף–לילה אינם דומים לשומרים של תחילת–לילה. לאות מחלחלת באברים והחושים מתקהים. קורי שינה עוטפים את שמורות העיניים והכול מקבל מימד אוורירי. חברים ותיקים ממהרים אל המפעל התעשייתי ופלחים צעירים דוהרים על טנדר אל סככת הטרקטורים.

מרחוק, על הדשא הגדול, ניצב רכז–הנוי, כשהוא לופת בידיו את ראשו ומנענעו בייאוש מצד אל צד.

מבט פרידה מן העמק. באופק משתרעים שדות שלף ועליהם קוביות כותנה לבנות, שקטפת הטילה אתמול. הן עטופות ניילון וזוהרות מול קרניה של שמש זורחת. שאון טרקטורים, תקתוקן של מכונות–חליבה מתערבב באופן מוזר עם קול ציוצן של ציפורי–שיר — קונצרט של בוקר חדש.

במטושטש, אני מבחין מרחוק במרדכי הצועד בכבדות לביתו ועל כתפו רובה. לרגע עצר, לחץ ידו של חבר, טפח על כתפו, ולי היה נדמה שהוא עדיין טובל רגליו בים ומחבק את חבריו מקן קוֹלְנוֹ, שאך ירדו מספינת–מעפילים אי–שם בחוף נהריה...

© כל הזכויות שמורות לאסטרולוג וידיעות ספרים הוצאות לאור

ערבה בוכייה - ישראל זמיר
Thw Weeping Willow - Israel Zamir


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים
* * *