Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2010  ⚟

 | 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | שנת 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009


גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרים תרגום  » ספרים חדשים בינואר 2010       חזור

וויינסברג (וינסבורג), אוהיו
מאת: שרווד אנדרסון
Winesburg, Ohio (1919) - Sherwood Anderson

ההוצאה:

פן וידיעות ספרים

וויינסברג, אוהיו שראה אור ב-1919, היא יצירת המופת של שרווד אנדרסון שבה הצליח להשיג את המטרה אליה, לפי דעתו, חייב כל סופר לשאוף - לראות ולחוש את "כל פנימיותם של החיים". בעולם דמיוני מושלם, אבטיפוס של עיירה אמריקאית קטנה, הוא מגלה את היצרים החבויים ההופכים חיים רגילים לבלתי נשכחים.

נוכחותו המתמדת של הכתב הצעיר, ג'ורג' ווילארד, ותפאורה הרקע הקבועה של וויינסברג מאחדים את הפרקים והסיפורים של אנדרסון לרומן רב-עצמה.

בכישרון טבעי מצליח אנדרסון לקבץ דוגמאות של מאבקים אנושיים נצחיים - פועל המתלבט אם לשאת את האשה שהרתה לו, עקרת בית אומללה המחפשת אהבה אצל רופא העיירה, מורה רווקה הנמשכת לאחד מתלמידיה - המייצרים ספר שהוא בעת ובעונה אחת גם מעניין וקריא מאוד וגם בעל משמעות עמוקה.

וויינסברג (וינסבורג), אוהיו
שתפו אותי

אהרון אמיר תרגם אותו לראשונה בשנת 1947 ואז נשכח ורק לאחר תריסר שנים ועיבוד מחדש של התרגום הוא ראה אור בשנת 1959 בהוצאת עם עובד: וינסבורג אוהאיו, מחרוזת סיפורים השזורה חוט אוטוביוגרפי. יריעת חיים של עיירה במערב התיכון של ארצות הברית. רקמת חייהם הפנימיים הסוערים של בני קהילה נידחת, ולמראית עין שאננה ושמרנית בהליכותיה.

יצירה זו היוותה מקור השראה למיטב הסופרים האמריקאים - כמו פוקנר, המינגוויי וג'ון סטיינברג. "מאוד אהבתי כמה מהסיפורים הקצרים שלו. הם היו כתובים בפשטות ולפעמים ביופי רב, והוא הכיר את האנשים עליהם כתב והם היו יקרים לליבו." ארנסט המינגוויי, מתוך "חגיגה נודדת."

עמוס עוז התייחס אליו ב"סיפור על אהבה וחושך", כשכתב: "אנדרסון הוא שחילץ אותי מן המלכוד הזה. הוא 'שחרר לי את היד הכותבת'. כל חיי אודה לו על כך... הספר הזה, הצנוע, עבר עלי כמו מהפכת-קופרניקוס הפוכה: קופרניקוס גילה שעולמנו כלל אינו מרכז כל היקום, כפי שחשבו עד ימיו, אלא רק כוכב-לכת בין שאר כוכבי-הלכת שבמערכת השמש. ואילו שרווד אנדרסון פקח את עיני לכתוב על מה שסביבי".

וויינסברג, אוהיו מאת שרווד אנדרסון בהוצאת פן וידיעות ספרים,
מאנגלית: רחל פן, 230 עמודים.

וויינסברג, אוהיו | ידיים
על מרפסת חצי-רקובה של בית עץ קטן שעמד קרוב לקצה הגיא שליד העיירה וויינסברג, אוהיו, זקן שמן קטן פסע הלוך ושוב בעצבנות. מעבר לשדה הארוך, שנזרע תלתן אבל הצמיח רק יבול סבוך של עשבי חרדל צהובים, הוא ראה את הדרך הראשית שעליה נסעה עגלה עמוסה בקוטפי תותים ששבו מהשדה. קוטפי התותים, בחורים ועלמות, צחקו וצעקו ברעש גדול. נער בחולצה כחולה קפץ מהעגלה וניסה לגרור אחריו את אחת העלמות, שצרחה ומחתה בצווחות. כף רגלו של הנער בעטה בשביל והניפה ענן אבק שנישא וחצה את פני השמש הנעלמת. מעבר לשדה הארוך הגיע קול דקיק כשל נערה. "הו, ווינג בּידלבּאום, תסתרק, השיער נכנס לך לעיניים," ציווה הקול על האיש, שהיה קירח וידיו העצבניות הקטנות שוטטו על המצח העירום הלבן כאילו הן מסדרות סבך תלתלים שופע.

ווינג בידלבאום, מפוחד ורדוף לנצח על ידי להקת ספקות-רפאים, בשום אופן לא החשיב את עצמו לחלק מחיי העיירה שבה התגורר כבר עשרים שנה. רק איש אחד בוויינסברג התקרב אליו. עם ג'ורג' ווילארד, בנו של טום ווילארד, בעליו של 'בית ווילארד החדש',

הוא יצר משהו הדומה לחברוּת. ג'ורג' ווילארד היה הכַּתב של העיתון 'וויינסברג אִיגל' ולפעמים בשעות הערב היה הולך בדרך הראשית לביתו של ווינג בידלבאום. עתה, כשהזקן פסע הלוך ושוב על המרפסת ונופף ידיו בעצבנות, הוא קיווה שג'ורג' ווילארד יבוא לבלות איתו את הערב. לאחר שחלפה העגלה העמוסה בקוטפי התותים, הוא חצה את השדה בתוך עשבי החרדל הגבוהים ואחרי שטיפס על גדר מוטות בחן בחרדה את הדרך אל העיר. רגע אחד עמד וחיכך ידיו זו בזו כשהוא מתבונן מעלה-מטה לאורך הדרך, ואז, אחוז פחד, רץ בחזרה לפסוע על מרפסת ביתו.

בנוכחות ג'ורג' ווילארד, ווינג בידלבאום, שבמשך עשרים שנה היה חידת העיר, היה מאבד מעט מביישנותו, ואישיותו האפלולית, השקועה בתוך ים של ספקות, היתה מגיחה מעלה כדי להתבונן בעולם. כשהכתב הצעיר היה לצדו הוא העז לצאת אל הרחוב הראשי באור יום או לפסוע הלוך ושוב על המרפסת הרעועה שבחזית ביתו ולדבר בהתרגשות. הקול, שהיה נמוך ורועד, הפך רם וצווחני. הדמות הכפופה התיישרה. במין התפתלות, כמו דג שהוחזר על ידי הדייג אל הפלג, בידלבאום השתקן החל לדבר והתאמץ להביע במלים את הרעיונות שהצטברו במוחו במשך שנות השתיקה הארוכות.

ווינג בידלבאום הִרבה להשתמש בידיו כאשר דיבר. האצבעות הדקות, שתמיד היו מלאות הבעה ופעילות וניסו להסתיר את עצמן בכיסיו או מאחורי גבו, היו מגיחות החוצה והופכות למוטות הבוכנה של מכונת ההבעה שלו.

הסיפור של ווינג בידלבאום הוא סיפור של ידיים. תנועתן המתמדת, כמו משק כנפי ציפור כלואה, היא שהעניקה לו את שמו. המציא אותו משורר אלמוני מהעיירה. הידיים הביכו את בעליהן. הוא רצה להשאירן חבויות והיה מתבונן בפליאה בידיהם השקטות וחסרות ההבעה של גברים אחרים שעבדו לידו בשדות, או שנהגו בדרכים בעגלות סוסים רדומים.

כאשר דיבר אל ג'ורג' ווילארד, ווינג בידלבאום היה קופץ את אגרופיו ומכה בהם על שולחן או על קירות ביתו. פעולה זו השרתה עליו הרגשת נינוחות. כאשר נתקף תשוקה לדבר בזמן ששניהם פסעו בשדות, היה מחפש אחר גזע עץ כרות או קורה עליונה של גדר, וכשידיו חובטות בקדחתנות דיבר בקלות מחודשת.

הסיפור על ידיו של ווינג בידלבאום ראוי לספר משלו. אם יוצג באהדה, הוא עשוי לגלות הרבה תכונות מפתיעות, יפהפיות, אצל אנשים חסרי ברק. זוהי משימה למשורר. בוויינסברג משכו הידיים תשומת לב אך ורק בשל פעילותן. בעזרתן היה ווינג בידלבאום מסוגל לקטוף עד מאה ארבעים מכלים של תותים ביום. הן הפכו לתכונה המאפיינת שלו, המקור למוניטין שלו. הן גם העצימו את הגרוטסקיות של מי שכבר היה גרוטסקי וחמקמק מלכתחילה. וויינסברג היתה גאה בידיים של ווינג בידלבאום כפי שהיתה גאה בבית האבן החדש של הבנקאי ווַייט ובטוני טיפּ, סוס ההרבעה החום-אדמדם של ווסלי מוֹיֶר, שזכה בתחרות הטְרוֹט במירוצי הסתיו בקליבלנד.

ואילו ג'ורג ווילארד, פעמים רבות הוא רצה לשאול על הידיים. לפעמים היתה משתלטת עליו סקרנות כמעט כובשת. הוא הרגיש שחייבת להיות סיבה לפעילותן המוזרה ולנטייתן להסתתר, ורק הכבוד הגובר כלפי ווינג בידלבאום מנע ממנו לפלוט את השאלות שהעסיקו את מוחו לעתים קרובות.

פעם אחת כמעט שאל. השניים פסעו בשדות באחר צהריים קייצי ועצרו לשבת על תל מכוסה עשב. כל אחר הצהריים דיבר ווינג בידלבאום כמי שנחה עליו הרוח. הוא נעצר ליד גדר וכמו נקר ענקי הִכה על הקורה העליונה וגער בג'ורג' ווילארד על נטייתו להיות מושפע יתר על המידה מאנשים סביבו. "אתה הורס את עצמך," צעק. "אתה נוטה להיות לבד ולחלום ואתה פוחד מחלומות. אתה רוצה להיות כמו אנשים אחרים פה בעיירה. אתה שומע אותם מדברים ואתה מנסה לחקות אותם."

על התל המכוסה עשב ניסה ווינג בידלבאום להשיט שוב את דעתו לחוף מבטחים. קולו נעשה רך ומרומז, ובאנחה של שביעות רצון פצח בהרצאה ארוכה ומבולבלת כמי ששרוי בחלום.

מתוך החלום צייר ווינג בידלבאום תמונה לג'ורג' ווילארד. בתמונה שבו האנשים לחיות במעין תור זהב פסטורלי. מעבר לחבלי ארץ ירוקים באו צעירים בנויים לתפארת, חלקם ברגל, חלקם רכובים על סוסים. הצעירים הגיעו בהמוניהם והתקבצו לרגליו של איש זקן שישב מתחת לעץ בגינה קטנטנה ודיבר אליהם.

נחה על ווינג בידלבאום הרוח ולרגע אחד שכח את ידיו. לאט לאט הן חמקו קדימה ונחו על כתפיו של ג'ורג' ווילארד. משהו חדש ונועז הופיע בקול שדיבר. "אתם חייבים לנסות לשכוח את כל מה שלמדתם," אמר האיש הזקן. "אתם חייבים להתחיל לחלום. מעתה ואילך אתם חייבים לאטום אוזניים לקולות הרועשים."

ווינג בידלבאום הפסיק את נאומו והתבונן ארוכות ובכובד ראש בג'ורג' ווילארד. עיניו בהקו. שוב הרים את ידיו כדי ללטף את הנער ואז השתלטה על פניו הבעה של אימה.

במחווה של סיום קפץ ווינג בידלבאום על רגליו ודחף את ידיו עמוק לתוך כיסי מכנסיו. דמעות ניקוו בעיניו. "אני חייב ללכת הביתה. אני לא יכול לדבר איתך יותר," אמר בעצבנות.

בלי להסתכל לאחור הזדרז האיש הזקן לרדת מן הגבעה וחצה את האחו כשהוא מותיר את ג'ורג' ווילארד מבולבל ומפוחד על המדרון המכוסה עשב. רועד מחרדה קם הנער על רגליו ופסע על הדרך המובילה אל העיר. לא אשאל אותו על ידיו, חשב, הוא זכר את האימה שראה בעיני האיש והדבר נגע ללבו. משהו לא בסדר, אבל אני לא רוצה לדעת מהו. יש איזה קשר בין הידיים שלו לפחד שלו ממני ומכל אחד אחר.

וג'ורג' ווילארד צדק. בואו נתבונן לרגע בסיפור על הידיים.ייתכן שהדיבור שלנו עליהן יעורר את המשורר לספר את סיפור הנפלאות הכמוס של ההשפעה, שהידיים היוו רק דגלוני סימון מתנפנפים שלה.

בנעוריו היה ווינג בידלבאום מורה בעיירה כלשהי בפנסילבניה. אז לא היה מוכר בשם ווינג בידלבאום, אלא נקרא בשם הערב פחות לאוזן - אדולף מַיירס. כאדולף מיירס היה אהוב מאוד על ידי הנערים בבית ספרו.

אדולף מיירס נועד, על פי טבעו, להיות מורה לבני הנעורים. הוא היה אחד מאותם אנשים נדירים ובלתי-מובנים, השולטים בעזרת כוח כה עדין שנוהגים לפרשו כחולשה חביבה. רגשותיהם של גברים כאלה כלפי הנערים שתחת חסותם אינם שונים מאהבתן של הנשים המובחרות ביותר כלפי גברים.

אך זו אינה אלא אמירה לא-מלוטשת. יש כאן צורך במשורר. אדולף מיירס נהג לטייל עם נערי בית ספרו בערבים, או שהיה יושב על מדרגות בית הספר ומשוחח איתם עד שעות בין הערביים, נסחף במעין חלום. ידיו שוטטו כה וכה, מלטפות את כתפי הנערים, משתעשעות בשער ראשם הפרוע. כאשר דיבר נעשה קולו רך ומלודי. גם בכך היה ליטוף. הקול והידיים, ליטוף הכתפיים והנגיעה בשיער, היוו, במידת מה, חלק ממאמציו של המורה להחדיר חלום לתוך הנפשות הצעירות. הוא הביע את עצמו על ידי הליטוף של אצבעותיו. הוא היה אחד מאותם אנשים שבהם הכוח היוצר חיים אינו ממורכז, אלא מפוזר. תחת מגע הליטוף של ידיו הסתלקו הספק וחוסר האמון מנפשותיהם של הנערים ואף הם החלו לחלום.

ואז קרתה הטרגדיה. נער טיפש אחד מבית הספר התאהב במורה הצעיר. בלילה במיטתו דמיין דברים נוראיים ובבוקר סיפר את חלומותיו כאילו היו עובדות. האשמות מוזרות, זוועתיות נפלטו מפיו משוחרר הרסן. צמרמורת אחזה בעיירה הפנסליבנית. ספקות מעורפלים שהיו חבויים במחשבותיהם של אנשים התחזקו והפכו לאמונות.

הטרגדיה לא התמהמהה. עלמים רועדים קפצו ממיטותיהם והעלו השערות. "הוא שם עלי ידיים," אמר אחד. "הוא תמיד שיחק בשיער שלי באצבעותיו," אמר אחר.

אחר צהריים אחד, אחד מתושבי העיר, הנרי ברדפורד, שהיה בעל סלוּן, בא אל הכניסה לבית הספר. לאחר שקרא לאדולף מיירס לצאת לחצר החל להכות בו באגרופיו. ככל שהִרבה להטיח את פרקי אצבעותיו הקשים בפניו המפוחדים של המורה, כך נעשה זעמו נורא יותר. בצרחות אימה רצו הילדים הנה והנה כמו חרקים מופרעים. "אני אראה לך מה זה לשים ידיים על הבן שלי, חתיכת חיה," שאג בעל הסלוּן, שלאחר שהתעייף מלהכות באגרופיו את המורה, החל לבעוט בו בכל החצר.

אדולף מיירס סולק מהעיירה הפנסילבנית בלילה. תריסר גברים שפנסים בידיהם, הגיעו אל דלת הבית שבו התגורר לבדו וציוו עליו להתלבש ולצאת החוצה. ירד גשם, ואחד הגברים החזיק חבל בידו. הם התכוונו לתלות את המורה, אבל משהו בדמותו הקטנה, הלבנה ומעוררת הרחמים, נגע ללבם והם הניחו לו לברוח. כשהחל לברוח אל לתוך החשכה הם התחרטו על חולשתם והחלו לרדוף אחריו כשהם מקללים וזורקים מקלות וכדורים גדולים של בוץ על הדמות שצווחה ורצה יותר ויותר מהר אל תוך החשכה.

במשך עשרים שנה חי אדולף מיירס לבדו בוויינסברג. הוא היה רק בן ארבעים אבל נראה כמו בן שישים וחמש. את השם בידלבאום מצא על ארגז סחורות שראה בתחנת מטען כאשר חלף במהירות בעיירה אחת במזרח אוהיו. היתה לו דודה בוויינסברג, זקנה שחורת-שיניים שגידלה תרנגולות ואיתה חי עד שמתה. לאחר החוויה בפנסילבניה היה חולה במשך שנה, ולאחר שהחלים עבד כפועל יומי בשדות, הצניע את עצמו והתאמץ להסתיר את ידיו. אף שלא הבין מה קרה, הוא הרגיש שהאשמה היא בידיים. שוב ושוב המשיכו אבות הנערים לשוחח על הידיים. "שמור את הידיים שלך לעצמך," שאג בעל הסלוּן, מרקד בזעם בחצר בית הספר.

על מרפסת ביתו שליד הגיא, המשיך ווינג בידלבאום לפסוע מצד לצד עד שהשמש נעלמה והדרך שמעבר לשדה אבדה בצללים האפורים. הוא נכנס לביתו, פרס לחם ומרח את הפרוסות בדבש. לאחר שחלף רעם רכבת הערב שהסיעה את קרונות האקספרס העמוסים ביבול התותים של היום, והושב שקט ליל הקיץ, הוא חזר לפסוע על המרפסת. בחשכה לא היה יכול לראות את הידיים והן נעשו שקטות. אף שעדיין היה רעב לנוכחותו של הנער, שבאמצעותו הצליח להביע את אהבתו לאדם, חזר הרעב להיות חלק מבדידותו ומהמתנתו.

ווינג בידלבאום הדליק את האור בעששית, רחץ את מעט הכלים המלוכלכים שנותרו מארוחתו הפשוטה, סידר לעצמו מיטה מתקפלת ליד דלת הרשת שהובילה אל המרפסת, והתכונן להתפשט לקראת הלילה. כמה פירורי לחם לבן נותרו ליד השולחן על הרצפה השטופה היטב. הוא הניח את העששית על שרפרף והחל ללקט את הפירורים כשהוא מכניס אותם לפיו בזה אחר זה במהירות מפליאה. בתוך כתם האור המצומצם שמתחת לשולחן נראתה הדמות הכורעת כמו כומר השקוע בטקס דתי. האצבעות העצבניות ורבות-ההבעה, שהבליחו מדי פעם באור, יכלו בהחלט להיחשב לאצבעות של מאמין קנאי המזיז בזריזות את חרוזי התפילה שלו.

וויינסברג (וינסבורג), אוהיו - שרווד אנדרסון
Winesburg, Ohio (1919) - Sherwood Anderson


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים
* * *