Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2010  ⚟

 | 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | שנת 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009


גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרים תרגום  » ספרים חדשים במאי 2010       חזור

גרניקה
מאת: דייב בולינג
Guernica - Dave Boling

ההוצאה:

אריה ניר

גרניקה הוא רומן היסטורי מרגש על אהבה, משפחה ומלחמה, שמתרחש בעיירה הבאסקית גרניקה. השנה היא 1935 ומיגל נאבארו נאלץ לברוח מעיירת הדיג לקייטיו לעיר ההיסטורית גרניקה, סמל הערכים הדמוקרטיים והמסורת התרבותית של הבאסקים.

מיגל לא רק מתחיל שם קריירה חדשה, אלא גם מוצא את אהבת חייו - מירן אנסוטרי, רקדנית מחוננת ויפהפייה האהובה על כל תושבי העיר. בין השניים מתפתחת אהבה עזה שאותה לא יוכלו המלחמה, הטרגדיה והמוות לנצח.

המראה של נערה קלה כנוצה וזריזה עד כדי כך שהיא יכולה לרקוד על שוליה של כוס, המם את מיגל. ניתור אחרון ותשואות רמות הדהדו בכיכר. מירן הודתה על מחיאות הכפיים בקידה עמוקה, הרימה את הכוס ורוקנה את תכולתה הארגמנית בלגימה אחת...
מיגל עצם את עיניו והזכיר לעצמו לנשום.

גרניקה
שתפו אותי

דייב בולינג מספר את סיפורם ומשרטט את דמותם של אנשים גאים ואמיצים המוכנים להקריב את כל מה שיש להם כדי להגן על ערכיהם, מולדתם ומשפחותיהם.

דייב בולינג הוא עיתונאי שחי ופועל במדינת וושינגטון. הוא נבחר על ידי בארנס אנד נובל למקום הראשון בקטגוריה "סופר נפלא חדש" לשנת 2009. בבריטניה דורג כאחד מ-12 "הקולות החדשים" בתחום הספרות.

ביקורות מחו"ל
"בולינג כתב ספר עשיר, משכנע ובלתי נשכח, דבר נדיר בימינו אלה. הספר המבוסס על תחקיר מעמיק על המקום והתקופה, מעורר מחשבות על תעצומות הנפש ועל נדיבותם של אנשים הנתונים במצבים בלתי אפשריים." (ועדת פרס PNBA שבו זכה הספר בשנת 2009)

"ציור קיר כתוב על אהבה בזמנים סוערים. ספרו של בולינג מעורר לחיים דמויות בלתי נשכחות באמינות ראויה לציון." (לוס אנג'לס טיימס)

גרניקה - סיפור באסקי על אהבה ומלחמה מאת דייב בולינג בהוצאת אריה ניר, תרגמה מאנגלית: נעה בן-פורת, 350 עמודים.

גרניקה | פרולוג, (גרניקה, 1939)
בימים אלה חוזר חוּסטוֹ אַנסוֹטֶרי לשוק כדי לשמוע את השפה ולקנות סבון. הוא מניח חפיסות סבון על צלחות הפזורות במקומות שבהם יוכל להריח אותן במשך היום, אף שאינן מצליחות להסוות כליל את צחנת הבהמות שחיו בביתו מדורי דורות. בערבים הוא יושב לבדו ומדי פעם מגיש בהיסח הדעת חפיסת סבון לאפו. הוא מחכך אותה בשפמו כדי שהריח ידבק בשערות השחורות הקשות המכסות את שפתו העליונה ומסתירות את הבעות פניו. בכל אחת מהפעמים הרבות שהוא מקיץ משנתו בלילה, הוא נוגע בחפיסת הסבון המונחת לצד מיטתו ואחר מקרב את אצבעותיו אל אפו ומרחרח אותן, מקווה שהריח יביא לחלומותיו זיכרונות כאלה ולא אחרים.

אַלַיָה אַלדֶקוֹאָה, יצרנית הסבון של הכפר, מסבירה שחפיסות הסבון עשויות מחלב כבשים ומבושמות במרכיבים שאת טיבם היא שומרת בסוד, אבל את חוסטו לא מעניין איך הסבון מיוצר, אלא איך הוא מרגיש בהריחו אותו.

"קַייסוֹ, אַלַיָה, זה חוסטו," הוא אומר בהגיעו לדוכן שלה ביום השוק.

היא מקבלת ברוח טובה את הפתיחה המיותרת שלו. הרי היא מכירה אותו שנים רבות ומלבד זאת, ריחו הולך לפניו. מכיס מכנסי הצמר שלו, המוחזקות בכתפיות ותלויות כיום ברפיון באזור המותניים, הוא שולף מטבע חלקלק. המטבע מדיף ריח נעים, שכן הוא מצופה בשכבה דקה של סבון מהחפיסה הטמונה אף היא באותו כיס.

"אני רוצה חפיסה מתערובת המירֶן," הוא אומר.

אַלַיָה מבליעה חיוך למשמע השם "מירן", שכן, כמנהגה מדי שבוע כבר הניחה יצרנית הסבון בצד, בעטיפה נפרדת, שתי חפיסות שנועדו לחוסטו. את התערובת הזאת אין היא מוכרת לאיש מלבדו. כמו תמיד, היא מסרבת לקבל תשלום עבורן והוא מחזיר את המטבע לכיסו. כמו בכל שבוע, היא מתחבטת בשאלה מה תוכל לומר כדי לשמח אותו, אבל גם הפעם אין לה מה לתת לו מלבד סבון.

אלו שעות אחר הצהריים של יום שני, יום הקניות המסורתי, אבל השוק החדש אינו שוקק חיים כבעבר. בשלוש השנים האחרונות העסקים חזרו אט-אט לקדמותם, והשוק נמצא כיום במרחק רחובות אחדים ממקומו הישן, קרוב יותר לנהר. הוא קטן יותר מפני שהתנועה בו דלילה והכסף מועט, וכל-כך הרבה אנשים כבר אינם. וכיוון שהפיקוח הממשלתי והקיצוב מגבילים את הפעילות המסחרית, השוק משמש כיום גם לצרכים אחרים שאינם קשורים בהכרח לקנייה ולמכירה.

בדרכו מהדוכן של אַלַיָה אל מחוץ לשוק, מאזין חוסטו לקרקורן של האַמוּמָק, הסבתות שמתקבצות כלהקת תרנגולות ומעבירות ביניהן את המטבע היחיד המצוי בידן בשפע: רכילות. בעבר היו הסבתות מתמקחות על מחיריהם של לשון בקר וכתף טלה, של הפלפלים הירוקים והמתוקים שאותם היו מתבלות בשום ומטגנות בשמן זית. והן היו מרחרחות את המחרוזות הצבעוניות של נקניקיות צ'וריסו התלויות בדוכנו של הקצב. את החוליות המתובלות הללו היו משחימות, יחד עם ביצים שספגו את עסיסן ואת טעמן החריף, במחבתות ברזל שגונן כעין חלודה. הניחוחות העולים מהכיריים הריצו את המשפחה לשולחן עוד בטרם נקראה לבוא אליו. והטעם גרם לזאטוטים להתכנס בחיקה של אַמוּמָה כזו ולגהק בפניה את שביעות רצונם המדיפה ריח שום.

אבל בימים אלה זמנן אינו דוחק בבואן אל השוק; ממילא, המבחר דל כל-כך. לכן הן בוררות בקפידה כל ירק ואומדות את משקלה של כל ביצה יקרה.

"הביצים האלה קטנות מדי," אומרת האחת, ואמירתה גוררת גל של ביקורת מצד שאר הנשים.

"הירקות האלה לא טריים."

"אני לא נותנת למשפחה שלי לאכול דבר כזה."

"אנחנו קונים היום, גבירותיי, או רק ממששים?" שואל המוכר.

הן מבטלות את סחורתו פה אחד אך מתקשות להניח את הירק מידן. קל יותר לפסול את התוצרת מלהודות שאינן יכולות להרשות לעצמן לקנות אותה. גם בזמנים הטובים הקפידו הזקנות בעניינים כגון אלה, שכן הבישול היה הדבר שהגדיר את מעמדן. מעבר לאיסוף, לניפוח ולהפצה של רכילויות, תפקידן בחיים היה להאכיל. ההזדקנות שינתה אולי דברים רבים, אבל לא את תפקודן במטבח. והצטיינותן כמבשלות ביססה את מעמדן הרגשי בתוך משפחתן. אלא שעם מזון כה דל לא הייתה להן אפשרות להפגין את אמנות הבישול שלהן. והרעב המכרסם בבשרן כמו חיית טרף דומה כעת לאורח טרדן שפשוט מסרב לעזוב.

חוסטו חולף על פני אסיפת הסבתות. הן מנידות את ראשיהן לברכה ומשתתקות, ואחר שבות ללהג, מעודדות מהנושא החדש שנזדמן להן באקראי. הן ינקרו בפרטי חייו של חוסטו, עד שיצוץ נושא חדש והן ימצמצו ויעברו הלאה. וממילא, התקשורת ביניהן קיימת רק למראית עין, שכן כולן מדברות בבת-אחת.

פעמוניה של כנסיית סנטה מריה מצלצלים את השעה, ורבים מטים את ראשם לאחור ומביטים אל השמים הצחים מענן.

מתחת לסוכך הברזנט המפוספס של הטברנה משחקים גברים קשישים מוּס, תחרות גידופים לארבעה משתתפים המתנהלת סביב חפיסת קלפים.

"בוא, שחק איתנו, חוסטו, אני אצטרך בן זוג חדש אחרי שהטמבל הזה ייחנק מערימת החרא שיש לו במקום מוח," קורא אליו ידיד ותיק, וסופג את נזיפותיהם של יתר השחקנים. בזה אחר זה הם רוטנים "מוּס!" ומסכימים פה אחד להיפטר מהקלפים המחורבנים שנפלו בחלקם. הסכמתם של כל ארבעת השחקנים מאפשרת לטרוף את הקלפים ולחלק אותם שוב, וכך זוכים כולם בהתחלה חדשה ובהזדמנויות נוספות.

"העולם יכול ללמוד הרבה מהמשחק הזה," אומר שחקן שמצב רוחו השתפר.

חוסטו דוחה את ההצעה להצטרף למשחק, שבכל מקרה ניתנה רק מתוך נימוס. מבין כל הדברים שאדם בעל זרוע אחת נאלץ לוותר עליהם, המשחק בקלפים היה אחד מהפחות חשובים מבחינתו של חוסטו.

וכך הם ממשיכים לעשות העוויות ולאותת לבני זוגם, פעילות שהיא לא רק מותרת, אלא אף רצויה. הבאסקים היצירתיים החליטו שהדרך הטובה ביותר להימנע מרמאויות היא לראות בהן חלק מחוקי מהמשחק. בדומה לכך, כמי שאינו מכיר בקיומו של הגבול הבינלאומי, הם לא רואים בהעברת סחורות מצד לצד הברחה, אלא מסחר לילי גרידא. כי אם אומה מאמינה שהיא חיה מאז ומתמיד במדינה משלה, ההגנה על גבולותיה המדומיינים היא עניין פטריוטי, לא בדלני.

קריצה בעין ימין לבן זוג במשחק המוס מעבירה פיסת מידע אחת, וכשכוש בלשון מספק פיסת מידע אחרת; אבל כשהתרגילים האלה אינם עולים יפה, מעלה אחד השחקנים את ההשערה שבן זוגו משתעשע בחיות המשק שלו בדרכים לא מקובלות.

"אלוהים, הלוואי שעוד היו לי כבשים - לשם כך או לשם כל מטרה אחרת," מגיב בן הזוג על העלבון בבדיחות הדעת.

צחקוק נמלט מפיו של חוסטו והקול מפתיע אותו. פה ושם צצים ניצנים ראשונים של הומור; אנשים משתדלים, לפחות. על לוח התפריט של הטברנה, התלוי מאחורי המשחקים, נכתב, מתחת להיצע המאכלים ומחיריהם, באותיות קטנות המודגשות רק בכוכבית לבנה: מי ששותה בשביל לשכוח, מתבקש לשלם מראש.

"בחייך, חוסטו, תישאר איתנו," מפציר בו אחד המשתתפים. "יכול להיות שאצטרך את עזרתו של הגבר החזק ביותר בגרניקה בחילוץ הרגל שלי מהתחת של בן הזוג שלי." גם זו אינה אלא מחווה של נימוס כלפי חוסטו, שזה זמן רב לא הפגין בציבור את כוחו הפיזי המתחדש.

"לא ייתכן שאלוהים הרחום והחנון ברא כל-כך הרבה פשיסטים או בני זוג מטומטמים כל-כך," אומר שחקן אחר בהנמכת קול. חוסטו מסתכל סביבו כדי לראות אם ההצהרה הזאת פגעה ברגשותיו של מישהו.

הוא לא בא לשוק לשחק קלפים או להיות מעורב במעשי איוולת אחרים. מי שהיה בעבר אחד הטיפוסים הצבעוניים ביותר של העיר, מבלה כעת שעות על גבי שעות בשיטוטים חסרי מטרה ברחובות ובסמטאות. הוא מתבונן, מטה אוזן לשיחותיהם של תושבי העיר, שומע את החדשות ונעלם.

הסבתות מקרקרות, "ייתכן, כמובן, שהוא השתגע בדיוק כמו אבא שלו, את יודעת, בהתחשב..."

"כן... אני חושבת שזה נכון... מי לא היה משתגע מזה?"

חוסטו שומע את הלחישות האלה ולא אכפת לו שחושבים אותו למשוגע. בימים כאלה זה אפילו יכול לפעול לטובתו. אנשים שואלים פחות שאלות.

במישור שממערב לשוק עומד עץ האלון הסמלי של גרניקה, זקוף ושלם. תושבי העיר שבים ומספרים את הסיפורים על אבות אבותיהם שמאז ימי הביניים התכנסו מתחת לעץ, לחוקק את חוקיהם או לתכנן את הגנת הארץ מפני הפולשים. מסיבה כלשהי, המורדים והגרמנים לא נגעו בעץ, אף שכמעט שום דבר אחר לא נמלט מפגיעתם הרעה.

בכל רחבי השוק אין זכר לאיקוּריניָה, הדגל הבאסקי האדום-לבן-ירוק, שהנפתו בפומבי נאסרה באיסור חמור. גם משחקי האֶסקוּפֶּלוֹטָה אינם מתקיימים, מפני שהפרוֹנטוֹן, הקיר שאליו חובטים את הכדור, שהוא הפֶּלוֹטָה, לא נבנה מחדש. ובערבים, בתום יום השוק, אין ריקודים בכיכר, כי כל הרוקד ריקודי עם בפומבי מסתכן במאסר.

חוסטו לא חושב יותר מדי על הדברים האלה כי הם כבר לא נוגעים לו. אותו לא יכולים להעניש יותר מכפי שנענש ממילא. האיש שבמשך שנים כה רבות היה דברן בלתי נלאה, מאזין כעת בעיקר לדבריהם של אנשים אחרים. כאשר שוטרי הגוארדיה סיבּיל, המשמר הלאומי, עסוקים במקום אחר, אין כמו השוק מקום טוב לשמוע בו את השפה. מאז עזיבתו של מיגל, חוסטו חי רק בחברתן של כבשה צעירה וכמה תרנגולות חשדניות, והשיחה עם אלה שגרתית להחריד. לאמיתו של דבר, הוא לא מבלה בחברתן יותר משבילה בחברתו של מיגל בשבועות האחרונים לפני פרישתו של זה להרים, לשם הלך לחפש... השד יודע מה.

לכן חוסטו בא להאזין. ובכל מקרה, השפה תמיד הייתה הפעילות הבדלנית החשובה ביותר, שכן הקשר למילים חשוב אף יותר מהקשר לקרקע. ארץ שאינה מופיעה בשום מפה, גודלה מותנה בגודל התחום שבו עמה מדבר בשפתו. אבל כמו הריקודים, הדגל והחגיגות, גם השימוש במילים נאסר, ולחישת תפילות בשפה הבאסקית נחשבת למעשה חתרני לא פחות מקריאה גלויה למאבק מזוין.

אחיו של חוסטו, הכומר המלומד סאבּייר, אמר לו פעם שהגזע הבאסקי לא נטמע בפולשים מבחוץ מפני שרצועת החוף הסלעית וההרים המקיפים את חבל הבאסקים מבודדים אותו ומגוננים עליו. אבל חוסטו טען בבדיחות הדעת שהם שרדו כי אף אחד חוץ מהם לא יכול להבין את מה שהם אומרים. זו הייתה הגנה חזקה מאין כמוה.

אפילו הקולות של השוק השתנו. שחקני המוס מטיחים את קלפי הקרטון שלהם בשולחן בכוח ובזריזות כה רבה עד שהרעש שהם מקימים דומה למחיאות כפיים, אבל מדי פעם הם משתהים ומציצים מעבר לכתפם לראות אם השוטרים בכובעיהם המשולשים ובשכמיותיהם הירוקות אינם מגיעים במקרה. הסבתות, בשמלותיהן הרחבות ובצעיפיהן השחורים - אותן אבנים מתגלגלות בצורת נשים - אינן מפחדות משום גבר נושא נשק או רעה חולה אחרת, אבל גם הן מלהגות בקולות מהוסים, והרעשים שעליהם הן צריכות לגבור מעטים מתמיד.

המקומיים גוררים כעת את רגליהם מדוכן לדוכן, לצליליו של נגן רחוב הסוחט ואלס חסר שמחה מהאקורדיון שלו, בעוד הסוכך השמוט שתחתיו הוא ניצב מעמעם את קול הנגינה וגורם לו להישמע כאילו המוזיקה מגיעה ממרחק רב, או שמא מן העבר. רבים מהם נעים בכבדות, כמשכשכים בבוץ צמיג של חוסר תכלית - מתאמצים, כמו הסבתות הממשמשות את הירקות, להיאחז בדברים שכבר אינם שייכים להם. בעיניהם, צחוק במשחק הקלפים ועשיית רווחים פוגעים באנשים ששוב אינם יכולים לצחוק או להרוויח. כיבוש היצר הוא אפוא מעשה של התחשבות בזולת. הם קונים רק את ההכרחי ביותר ושבים לבתיהם.

זקני הבאסקים גורסים שכל דבר שיש לו שֵם קיים במציאות. אבל חוסטו יטען לעומתם שבימינו יש דברים שמילים אינן יכולות לתאר, שהדעת אינה תופסת: ההתפוצצויות, הריח של דברים בוערים, המראה של שור ואדם המוטלים בין ההריסות, זה בתוך זה כמו מינוטאור מגואל בדם. כל אלה דברים שהיו קיימים בפועל ובכל זאת, אי-אפשר לדבר עליהם.

הפחחים מוכרים עתה בשוק סירי נחושת משומשים ומצולקים בסימני הלחמה כסופים, והאיכרים מכסים את דוכני הממכר שלהם בצרורות דלים של עשבי תיבול ובפירמידות של תפוחי אדמה. אַלַיָה אַלדקוֹאה מוכרת שוב את חפיסות הסבון שלה המדיפות ניחוח של כרי דשא. דופק החיים של הנורמליות - המסחר - פועם שוב בימי שני אלה, לאט ובזהירות.

חוּסטוֹ אנסוטרי שולף מכיסו מטבע מבושם וקונה שני תפוחי אדמה, תואנה לשמוע עוד קול אחד. לרגע קל הוא מאזין לשפה, למקצב של המשפטים ולשינויים המלנכוליים בגוון הקול. אבל לדברים שראו עיניהם אין מילים.

גרניקה - דייב בולינג
Guernica - Dave Boling


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים
* * *