Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2010  ⚟

 | 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | שנת 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009


גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרים תרגום  » ספרים חדשים באוגוסט 2010       חזור

יועץ ממלכתי
מאת: בוריס אקונין
The State Counsellor - Boris Akunin

ההוצאה:

ספרי עליית הגג

השנה היא 1891. הגנרל חראפּוֹב, המושל הטרי של סיביר ושר הפנים המיועד, נרצח בדרכו למוסקבה. הרוצח נעץ בליבו פגיון הנושא את ראשי־התיבות של "הארגון הלוחם" המהפכני, ארגון אשר שׂם לו למטרה להפיל את הקיסר.

כעת, גורלו של הגנרל־המושל המוסקבאי הנסיך דוֹלְגוֹרוּקוֹי, וגורלה של הקיסרות הרוסית כולה, תלויים על בלימה – האם אֶראסְט פֶּטְרוֹביץ´ פַנְדוֹרין, הפקיד למשימות מיוחדות, יצליח לפצח את המקרה, לנקות את שמו המוכתם ולהושיע את כבודו של פטרונו?

גיבורנו מוצא עצמו במרכזו של מאבק בין טרוריסטים רצחניים, פוליטיקאים תאבי כוח, אנשי חוק מושחתים ויפהפיות מסתוריות שאין לדעת אחרי מי נמשך ליבן (אם בכלל...). זהו מאבק בין רוסיה הישנה, הקיסרית, לבין זו הממשמשת ובאה, המהפכנית.

יועץ ממלכתי
שתפו אותי

יועץ ממלכתי גורם לקורא לצלול לתוך העולם הקודר ומלא התככים של הממסד הקיסרי הרוסי – מנגנון רב־עוצמה ומטיל מורא, שריקבון המוות כבר פשט בו.

יועץ ממלכתי הוא הרומן השישי מתוך שנים־עשר שנכתבו עד כה בסידרת "תיבת פנדורין". בּוֹריס אקוּנין שב אלינו ביצירה סוחפת השזורה באיזכורים היסטוריים וספרותיים. המתרגם יגאל ליבְּרַנט הוסיף, כהרגלו, הערות ונספחים מאירי עיניים.

בוריס אקונין הוא שם העט של גריגורי שלווסדזה צ’חארטישווילי - חוקר ספרות, מתרגם, יפנולוג וסופר, ומחברה של סידרת ספרי המתח ההיסטוריים תיבת פנדורין, שבעקבותיה זכה בפירסום עולמי. ספרי תיבת פנדורין מתרחשים בסוף המאה ה-19 ברוסיה הצארית, וגיבורם הוא צעיר משכיל בשם אראסט פנדורין, שמשפחתו ירדה מנכסיה והוא נאלץ לפרוש מלימודיו. הוא מצטרף כפקיד רישום זוטר במחלקת הבילוש של משטרת מוסקבה, מצליח לפענח פרשייה בינלאומית סבוכה בספר הראשון בסידרה, עזאזל, ומטפס במהירות בסולם הדרגות.

יותר מעשרה מיליון ספרי פנדורין נמכרו עד כה בשפות רבות, וחלקם עוּבד לטלוויזיה ולקולנוע. בעברית ראו אור עד כה שישה מספרי הסידרה, כולם בתירגומו של יגאל ליברנט: עזאזל, גמביט טורקי, לווייתן, מות אכילס, משימות מיוחדות ויועץ ממלכתי (הנוכחי).

ביקורות מחו"ל
"האירוניה הדקיקה כמשי והתמרונים המפתיעים של פנדורין מענגים... פשוט כוכב!" - Independent

"אקונין הוא סנסציה!" - The Times

יועץ ממלכתי בסדרת תיבת פנדורין מאת בוריס אקונין בהוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, תרגום מרוסית: יגאל ליברנט, 375 עמודים.

יועץ ממלכתי | פתח דבר
החלונות בצד שמאל היו אטומים, מכוסים לחלוטין בתבלולי הכפור והשלג הרטוב. הרוח השליכה פתיתים רכים ודביקים על הזגוגיות ששיקשקו באומללות, נידנדה מצד אל צד את גופו הכבד של הקרון, לא נלאתה מלנסות להסיט את הרכבת מן המסילה החלקלקה וּלגַלגְלהּ, כמו איזה נקניק שחור, על פני המישור הלבן והרחב – דרך הנהר הקפוא, דרך השדות המתים, היישר אל היער המרוחק שהשחיר במעורפל בקו החיבור בין השמים לארץ.

היה אפשר לִצפות ללא הפרעה בכל הנוף העגום הזה מבעד לחלונות בצד ימין, הנקיים ושקופים לתפארת, אלא שאיזו סיבה כבר יש להביט בו? נו, שלג, נו, שריקות-השודדים שמשמיעה הרוח, נו, השמים העכורים והנמוכים – אופל, קור ומוות ותוּ לא.

לעומת זאת, בפנים, בקרון המיניסטריאלי המפואר, היה נעים: אפלולית ביתית, שאהיל המשי בצבע התכלת הוסיף לה גוון כחלחל, רחש העצים הבוערים מאחורי אשנב הארד של התנור, צלצולה הקצבי של כפית בכוס. חדר העבודה הלא-גדול – שצויד, עם זאת, בכל הדרוש: בשולחן ישיבות, בכורסאות עור ובמפת הקיסרות על הקיר – שעט קדימה במהירות של חמישים וֶרְסְטָאוֹת* בשעה, דרך סערת השלגים, השממה והשחר החורפי הסגרירי.

באחת הכורסאות נימנם זקן, מכוסה בשמיכה סקוטית משובצת עד לסנטרו, ולו פנים אמיצים ושתלטניים. אפילו מתוך שינה, גבות השׂיבה שלו היו זעופות בנוקשות, בזוויות פיו הקשוח נחו קווים עגמומיים, ומעת לעת היו עפעפיו הקמוטים נרעדים בעצבנות. מעגל האור המתנדנד של המנורה חשף בתוך האפלולית יד איתנה שנחה על משען הכורסה, העשוי מעץ אדום, ופיזר הבזקים בתוך טבעת היהלום שעל האמה. על השולחן, היישר מתחת לנברשת, נחה ערימת עיתונים. העליון – רצון העם הבלתי חוקי המתפרסם בציריך. טרי לגמרי, משלשום. בעמוד הכותרת הפתוח – כתבה, מודגשת בכעס בעיפרון אדום:

נסיונות להסתיר את התליין מפני דין הצדק

מקור מהימן לחלוטין גילה למערכת כי הגנרל-אדיוטנט חְראפּוֹב, שהודח בשבוע שעבר מתפקידיו כסגן שר הפנים ומפקד גֵיס הז'נדרמים הנפרד, ימונה בזמן הקרוב ביותר לתפקיד הגנרל-המושל של סיביר, והוא כבר נמצא בדרכו אל מקום שירותו החדש.

הסיבות לחילופי-התפקידים מובנות מדי. הצאר מבקש להציל את חראפּוֹב מנקמת העם, ולהסתיר למשך זמן-מה את כלב השמירה שלו הרחק מעיר הבירה. אולם גזר הדין של סיעתנו לסַטְרַאפּ* הדמים הזה עומד בעֵינו. משנתן את פקודתו המפלצתית להלקות את האסירה פּוֹלינה איוואנְצוֹבה, הציב חראפּוֹב את עצמו מחוץ לחוקֵי האנושיות. אין הוא יכול להישאר בין החיים. התליין הצליח לחמוק מן הנוקמים פעמיים, אך גורלו נחתם.

מאותו מקור נודע לנו גם, כי כבר הובטח לחראפּוֹב תיק הפנים. מינויו לסיביר הוא אמצעי זמני, שנועד לסלק מעל צווארו את חרב-הזעם המענישה של העם.

האוֹפְּריצְ'ניקים** של הצאר מקווים לחשוף ולהשמיד את הארגון הלוחם שלנו, המופקד על ביצועו של גזר הדין. ולכשתחלוף הסכנה עתיד חראפּוֹב לשוב לפטרבורג כמנצח ולהפוך לשר כול-יכול. לא יקום ולא יהיה! חייהם הקטועים של חברינו זועקים לנקמה.

איוואנְצוֹבה, אשר לא עמדה בחרפה, תלתה את עצמה במחבוש. מלאו לה בסך הכול שבע-עשרה שנים. הקוּרסיסטית סְקוֹקובָה, בת העשרים ושלוש, ירתה בסטראפּ, החטיאה, והוּצאה להורג בתלייה. חברנו מן הארגון הלוחם, ששמו נשמר בסוד, נהרג מרסיס של מטען הנפץ שלו עצמו, וחראפּוֹב שרד שוב. אין דבר, הוד מעלתך הרמה, כל כלב – בא יומו. הארגון הלוחם שלנו ימצא אותך גם בסיביר. נסיעה נעימה!

הקטר נהם לפתע; בתחילה – נהימה ממושכת, ואחר-כך בצפירות קצרות: אוּ-אוּ-אוּ! אוּ! אוּ! אוּ! שפתיו של האיש הרדום נרעדו בחוסר שקט, אנקה עמומה נפלטה מתוכן. העיניים נפקחו, זעו בבלבול שמאלה – לעבר החלונות הלבנים, ימינה – אל החלונות השחורים, והמבט התבהר, הפך לתבוני וחד. הזקן הקשוח השליך הצידה את השמיכה (מתחתיה התגלו עליונית מקטיפה, חולצה לבנה ועניבה שחורה), לעס מעט את שפתיו היבשות וצילצל בפעמון קטן.

כעבור רגע קט, הדלת שהובילה מחדר העבודה אל חדר ההמתנה נפתחה. אל תוך החדר עט סגן-אלוף נמרץ, שלבש מדי ז'נדרמים עם שרוכי כתף לבנים וסידר את חגורתו אגב הליכה.

– בוקר טוב, הוד מעלתך הרמה!

– עברנו כבר את טְבֶר? – שאל הגנרל, בלי להחזיר ברכה.

– אכן כן, איוואן פְיוֹדוֹרוֹבִיץ'. אנחנו מתקרבים אל קְלִין.

– מה זאת אומרת, מתקרבים אל קלין? – התכעס האיש היושב. – כבר? למה לא הערת אותי קודם? ישנת ולא שמת לב?

הקצין שיפשף את לחיו הקמוטה משינה.

– ממש לא. ראיתי שנרדמת. חשבתי לעצמי: צריך להניח לאיוואן פיודורוביץ' לישון, לפחות קצת. אין דבר, אתה תספיק גם לשטוף פנים, גם להתלבש וגם לשתות תה. יש עוד שעה שלמה עד שנגיע למוסקבה.

הרכבת האֵטה את מהירותה, מתכוננת לבלום. אורות התחילו לנצנץ בחלונות, הופיעו פנסים מעטים, גגות מושלגים.

הגנרל פיהק.

– טוב, שיעמידו את הסָמוֹבָר. משום מה, אני לא מצליח להתעורר.

הז'נדרם הצדיע ויצא, סוגר אחריו את הדלת בלא קול.

בחדר ההמתנה דלק אור בהיר, ונישא ריח של ליקר ועשן סיגרים. בסמוך לשולחן כתיבה, ראשו נתמך בידו, ישב קצין נוסף – בלונדיני מאוד, ורוד-פנים, עם גבות לבנות וריסי חזרזיר. הוא התמתח, פָּקַק את פרקיו ושאל את הסגן-אלוף:

– נו, מה קורה שם?

– הוא רוצה תה. אני אדאג לזה.

– א-אה, – משך הלבקן, והציץ בחלון. – מה זה, קלין? שב, מישֶׁל. אני אומַר להם בנוגע לסמובר. אצא, אמתח רגליים. באותה הזדמנות גם אבדוק אם הם לא מנקרים שם, החזירים האלה.

הוא קם, היטיב את מדיו ויצא אל החדר השלישי של קרון-הפלא אגב צלצול דורבנותיו. כאן כבר הכול היה פשוט לגמרי: כיסאות לאורך הקירות, מִתלים לבגדים עליונים, ובפינה עמד שולחן קטן עם כלים וסמובר. שני גברים חסונים, בחליפות שלושה-חלקים זהות מצמר גס, שׂפמיהם מסולסלים באותו אופן בדיוק (רק שלאחד היה שפם בצבע חול, ולשני – אדמוני), ישבו בדממה זה מול זה. שניים נוספים ישנו על כיסאות מוצמדים.

אלה שישבו זינקו על רגליהם לנוכח הופעתו של הבלונדיני, אך הקצין הצמיד אצבע אל שפתיו כאומר – הניחו להם, שיישנו; הצביע לעבר הסמובר ואמר בלחש:

– תה להוד מעלתו הרמה. אוּף, מחניק פה. אצא לנשום אוויר.

במבואת הקרון נמתחו למיתר שני ז'נדרמים חמושים בקָרַבּינים. המבואה לא חוממה, והזקיפים לבשו מעילים צבאיים וחבשו כובעים וברדסים חמים.

– מתחלפים בקרוב? – שאל הקצין, בעודו מותח על ידיו את כפפותיו הלבנות ובוחן את הרציף המתקרב לאיטו.

– הרגע התחלפנו, הוד אצילותך! – השיב מפקד המשמרת בנהמה רמה. – מעכשיו זה כבר עד שנגיע למוסקבה.

– נו-נו.

הלבקן דחף את הדלת הכבדה, ומשב של רוח רעננה, שלג רטוב וריח מזוּט התפרץ לקרון.

– השעה כבר שמונה, ובקושי רואים אור, – נאנח הקצין בלי לפנות לאף אחד מסוים, וירד אל המדרגה. הרכבת טרם נעצרה, היא המשיכה לחרוק ולשקשק בבלמיה, אבל שני אנשים כבר נחפזו אל הקרון המפואר לאורך הרציף: אחד נמוך, עם פנס בידו, והאחר גבוה, צר, בכובע הצילינדר ובמעיל גשם רחב וגנדרני, עם שכמייה קצרה.

– הנה היא, המיוחדת! – צעק הראשון (מנהל התחנה, אם לשפוט על-פי כובע המצחייה שלו), פונה אל בן-לווייתו.

הלה עצר מול הדלת הפתוחה ושאל את הקצין, אוחז את הצילינדר שלו בידו:

– אתה הוא מוֹדְזָלֶבְסְקִי? שָלישוֹ של הוד מ..מעלתו הרמה?

בשונה מעובד הרכבת, האיש המגמגם לא צעק, אולם קולו השָלֵו והרם גבר ללא קושי על נהמות הסערה.

– לא, אני הוא מפקד המשמר, – השיב הבלונדיני, מנסה לבחון את פניו של הגנדרן.

הפנים היו מרשימים: דקים, קשוחים, עם שפם שחור גזום בקפידה, קמט נחוש ואנכי על המצח.

– אהא, סרן פוֹן ז..זיידְליץ, מצוין, – הזר הינהן בסיפוק, ומייד הציג את עצמו. – פַנְדוֹרִין, פקיד המשימות המיוחדות בשירות הוד רוממותו הגנרל-המושל המ..מוסקבאי. אני מניח שידוע לך על אודותי.

– כן, אדון יועץ ממלכתי, קיבלנו מברק מוצפן על כך שאתה תהיה האחראי על אבטחתו של איוואן פיודורוביץ' במוסקבה, אולם הִנחתי שתפגוש אותנו בתחנת הרכבת. עלֵה, עלֵה, בבקשה, השלג עף לתוך הקרון.

היועץ הממלכתי נפרד ממנהל התחנה במנוד ראש, עלה בריצה קלילה במעלה המדרגות התלולות וסגר אחריו את הדלת. מייד השתררה דממה מהדהדת.

– אתם כבר נמצאים בשטח של מ..מחוז מוסקבה, – הסביר הפקיד, בעודו מסיר מראשו את הצילינדר ומוחה את השלג מעל חלקו העליון. אגב כך, התברר כי שׂער ראשו הוא שחור, ואילו רקותיו, למרות גילו הצעיר, אפורות לחלוטין. – אפשר לומר שכאן מתחיל שטח השיפוט ש..שלי. אנחנו נעמוד בקלין לפחות שעתיים – לפנינו מפנים את השלג שנערם על המ..מסילה. יהיה לנו די זמן לסכם הכול ולחלק סמכויות. אולם תחילה עלי לגשת אל הוד מעלתו הרמה, ל..להציג את עצמי ולהעביר לו מ..מסר דחוף. היכן אוכל להשאיר את בגדַי העליונים?

– הואל בטובך לגשת לחדר המשמר, שם יש מתלה.

פון זיידליץ הוביל את הפקיד בתחילה לחדר הראשון, שם שמרו הזקיפים בבגדים האזרחיים, ולאחר שפנדורין פשט את מעילו והשליך את מגבעתו הלחה על כיסא, הוביל אותו גם לחדר השני. – מישל, זהו היועץ הממלכתי פנדורין, – הסביר מפקד המשמר לַסגן-אלוף. – אותו אחד. עם מסר דחוף לאיוואן פיודורוביץ'.

מישל קם.

– שלישו של הוד מעלתו הרמה. מוֹדזָלֶבסקי. האוּכל להציץ בתעודותיך?

– כ..כמובן. – הפקיד שלף מכיסו נייר מקופל והושיטוֹ לשליש.

– זהו אכן פנדורין, – אישר מפקד המשמר. – במברק המוצפן היה תיאור מילולי, זכרתי אותו היטב.

מוֹדזָלֶבסקי בחן בקפידה את החותמת ואת התצלום, והשיב את הנייר לבעליו.

– טוב ויפה, אדון יועץ ממלכתי. מייד אדווח על בואך.

כעבור דקה הורשה הפקיד להיכנס אל תוך ממלכת השטיחים הרכים, אור התכלת והעץ האדום. הוא נכנס, קד בדממה.

– שלום לך, אדון פנדורין, – הִרעים בלבביות הגנרל, שכבר הספיק להחליף את עליונית הקטיפה במקטורן צבאי. – אֶראסְט פֶּטְרוֹבִיץ', הלא כן?

– אכן כן, הוד מעלתך הרמה.

– החלטת לפגוש בבן-חסותך בגבולות המרוחקים? אני משבח את מסירותך, אף-על-פי שלדעתי כל המהומה הזאת מיותרת לגמרי. ראשית כול, יציאתי מסנקט-פטרבורג היתה סודית; שנית, אינני חושש כלל מן האדונים-המהפכנים; ושלישית, הכול בידי שמים. אם האל שמר על חראפּוֹב עד עתה, סימן שהוא עדיין זקוק ללוחם הזקן. – והגנרל, שהיה, כמסתבר, אותו חראפּוֹב המדובר, הִתווה על עצמו סימן צלב חסוד.

– בידִי מ..מסר דחוף ביותר וסודי לחלוטין, שנועד לעיני הוד מעלתך הרמה בלבד, – אמר היועץ הממלכתי בנימה חסרת רגש, והציץ בַּשָליש. – אני מצטער, סגן-אלוף, אולם אלו הן הפקודות שקיבלתי.

– לך לך, מישָׁה, – פקד ברכּוּת הגנרל-המושל הסיבירי, שכּוּנה בעיתונות הזרה תליין וסַטְראפּ. – מה עם הסמובר, הוא מוכן? ברגע שנסיים עם ענייננו, אקרא לך – נשתה קצת תה. – וברגע שהדלת נסגרה אחרי השליש, שאל. – נו, איזה סודות יש לך שם? מברק מהוד מלכותו? תן לי אותו.

הפקיד ניגש קרוב מאוד אל האיש היושב, ותחב את ידו לכיס הפנימי של הז'קט היקר והצמרירי שלו, אך באותו רגע נחו עיניו על העיתון האסור, עם הכתבה המוקפת באדום. הגנרל עקב אחר מבטו של היועץ הממלכתי ופניו קדרו.

– האדונים-הניהיליסטים* לא מרפים מחראפּוֹב, מוסיפים למקד בו את תשומת ליבם. מצאו להם "תליין"! הרי גם אתה, אראסט פטרוביץ', ודאי הספקת לשמוע עלי כל מיני הבלים? אל תאמין, הכול שקרים של לשונות רעות, הכול הפוך ביחס לעובדות! "הסוהרים-החיות" לא הִלקו אותה בנוכחותי עד שהתעלפה, זאת דיבה לשמה! – היה אפשר לראות כי הסיפור עם אותה איוואנְצוֹבה, שתלתה את עצמה, עלה להוד מעלתו הרמה בעצבים רבים, ואינו נותן לו מנוח גם היום.

– אני חייל ישר, יש לי שני עיטורי "גֵיאוֹרְגִי" – עבור סֶבַסְטוֹפּוֹל ועבור המצור השני על פְּלֶבְנָה! – הוא קרא, הולך ומתלהט.

– הרי רציתי להציל את הילדה הטיפשה הזאת מגזר דין של עבודת פרך! נו, אז פניתי אליה שלא בפניית הכבוד, אפשר לחשוב.

הרי עשיתי זאת מתוך רגש אבהי! יש לי נכדה בגילה! והיא מעיפה לי סטירה, לי, לאדם מבוגר, גנרל-אדיוטנט – מול השומרים, מול עצורים! בגלל זה היו גוזרים עליה, על המנוולת, עשר שנות עבודת פרך, על-פי הקבוע בחוק! ואני הוריתי רק להלקות אותה קלות ולגנוז את המקרה.

לא להלקות עד מוות, כמו שכתבו בעיתונים, אלא לתת לה איזה עשר מלקות, ולא בכל הכוח! ולא הסוהרים הִלקו אותה, אלא סוהרת. מי ידע שאיוואנְצוֹבה המשוגעת הזאת תאבד את עצמה לדעת? הרי לא בבת-אצילים מדובר, סתם עירונית פשוטה, ותראו איזה רגשות עדינים! – הגנרל נופף בידו ברוגזה. – כעת שמי הוכתם לנצח-נצחים. אחר-כך עוד שוטה אחת ירתה בי. כתבתי להוד מלכותו וביקשתי שלא יתלו אותה, אך הצאר עמד על שלו. כתב במו ידו על הבקשה: "אין כל מחילה למי שמניף חרב על משרתַי הנאמנים". – חראפּוֹב מיצמץ בהתרגשות, דמעת זיקנה ניצנצה בעיניו. – והם ערכו עלי מצוד של ממש, כאילו הייתי זאב. והרי רציתי לעשות רק טוב... אינני מבין, תהרגו אותי, אבל אינני מבין!

הגנרל-המושל פרשׂ את ידיו לצדדים מתוך צער וחרטה, והברונטי אפור-הרקוֹת השיב על כך במפתיע, ועוד ללא כל שמץ של גמגום:

– מנַיִן לך לדעת, כבוד האדם מה הוא. אין דבר, גם אם אתה לא תבין, זה יהיה לקח לכל כלבי השמירה האחרים.

איוואן פיודורוביץ' פער את פיו וביקש לקום מן הכורסה, אך הפקיד המוזר כבר הוציא את ידו מכיס הז'קט, וביד זו כלל לא היה מברק אלא פגיון קצר. הפגיון ננעץ היישר בליבו של הגנרל, וגבותיו של חראפּוֹב זחלו מעלה ופיו נפער, אך לא הוציא הגה. אצבעותיו של הגנרל תפסו בידו של היועץ הממלכתי, ואגב כך שוב ניצנץ היהלום הזכור. ואחר-כך, ראשו של הגנרל-המושל נשמט לאחור ללא רוח חיים, ובמורד סנטרו זלג זרם דקיק של דם ארגמני.

הרוצח שיחרר בסלידה את אחיזת אצבעותיו של המת מעל פרק ידו, קרע בתנועה עצבנית את השפם משפתו העליונה, שיפשף את הרקות הכסופות, והן הפכו לשחורות כשאר שערו.

לאחר שהציץ לאחור, אל הדלת הנעולה, ניגש האיש הנחוש אל אחד מן החלונות האטומים שפנו למסילה ומשך בידית, אך המסגרת קפאה לגמרי ולא נכנעה. אלא שהדבר כלל לא עצר את היועץ הממלכתי המוזר. הוא אחז בידית בשתי ידיו והתאמץ. הוורידים במצחו התנפחו, שיניו חרקו, והפלא-ופלא – המסגרת חרקה גם היא והתחילה לרדת כלפי מטה.

פתיתי השלג הצליפו היישר בפניו של האיש החזק, והווילונות התנפנפו בעליזות. תנועה זריזה אחת – והרוצח עבר בפתח והתפוגג באפלה המאפירה.

חדר העבודה הלך והשתנה מרגע לרגע: הרוח, שהתקשתה להאמין למזלה הטוב, הריצה ניירות חשובים על השטיח, הציקה לגדילי מפת השולחן, פרעה את שׂער השיבה על ראשו של הגנרל.

אהיל התכלת היטלטל בחדות, כתם האור נע באקראיות על חזהו של הנרצח, וכעת היה אפשר לראות שעל ידית העצם של הפגיון, אשר ננעץ פנימה במלוא הלהב, חרוטות שתי אותיות: אל.

* וֶרְסְטָה – מידת אורך רוסית ישנה – 1.0668 ק"מ

* סַטְרַאפּ [מפרסית] – מושל מחוז באימפריה הפרסית או במָדַי. בשפה הרוסית מסמן התואר הזה בעל-שׂררה אכזר.

** אוֹפְּריצְ'ניק – חיילו האישי של הצאר איוואן הרביעי ("האיוֹם"). האוֹפּריצ'ניקים, שלאוכף סוסיהם היו מוצמדים ראש כלב כרות ומטאטא (אשר סימלו את נאמנותם המוחלטת לצאר ואת נכונותם לטאטא החוצה את הבוגדנות), נודעו באכזריותם הקיצונית, ולפיכך הפך שמם לתואר.

* ניהיליסטים [מלטינית: nihil – אֵין] – שם כללי שניתן למהפכנים הרוסים. המושג הפך לשגור אחרי שהופיע בספרו של א.ס. טורגנייב אבות ובנים (1862), שם הוגדר הגיבור המתכחש לערכים המסורתיים כ"ניהיליסט".

© כל הזכויות שמורות לספרי עליית הגג הוצאה לאור

יועץ ממלכתי - בוריס אקונין
The State Counsellor - Boris Akunin


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים
* * *