Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2010  ⚟

 | 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | שנת 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009
» ספרים בינואר 2011
» ספרים בדצמבר 2010
» ספרים בנובמבר 2010
» ספרים באוקטובר 2010
» ספרים בספטמבר 2010
» ספרים באוגוסט 2010
» ספרים ביולי 2010
» ספרים ביוני 2010
» ספרים במאי 2010
» ספרים באפריל 2010
» ספרים במרץ 2010
» ספרים בפברואר 2010
» ספרים בינואר 2010
» ספרים בדצמבר 2009


גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » ספרים ילדים נוער  » ספרים חדשים במאי 2010       חזור

שלישיית אול רייט
מאת: בלו באלייט
The Wright Three - Blue Balliet

ההוצאה:

מטר הוצאה לאור

כאשר ילדי כיתה ו' בהנהגתה של המורה המגניבה מִיז הַאסִי יוצאים להפגין נגד פירוקו של בית רוֹבִּי ההיסטורי והעברתו חלקים-חלקים למוזיאונים שונים ברחבי העולם, דברים מוזרים מתחילים להתרחש.

קולות משונים נשמעים בלילה בבית הריק, צללים נעים מאחורי הזכוכית האמנותית המקשטת את החלונות, ואפילו הגג נע בגלים, כאילו יש בבית חיים! כולדר רוני ופטרה, גיבורי "המרדף אחר ורמר", ספרה הקודם של בלו באלייט שראה אף הוא אור ב"מטר", יוצאים למבצע הצלה.

מהרה הם נקלעים למרדף מפחיד אחרי רוחות רפאים, אוצר נסתר, מסרים מוצפנים שרַייט השאיר מאחוריו, רשת סבוכה של רמזים וסכנה - סכנה אמיתית! האם יצליחו הילדים להוציא את הצדק לאור ולהימלט מגורל מר ואכזר?

שלישיית אול רייט
שתפו אותי

המחברת בְּלוּ בַּאלִייֵט והמאייר בְּרֶט הֶלְקְוִויסְט טווּ מארג מתוחכם ומרתק של חיים ואמנות, שכמו החלונות בבית רוֹבִּי המפורסם, מסתיר בתוכו הפתעות רבות.

בְּלוּ בַּאלִייֵט ומשפחתה גרים בשיקגו במרחק הליכה מבית רוֹבִּי של פרנק לוֹיְד רַייט, ששימש השראה לכתיבת הספר. "אהבתי את הרעיון שדבר העשוי מלבֵנים או מאבן או מעץ, דבר שלא אמורים להיות בו חיים, יְתַקשר," היא אומרת. "אף-על-פי שזה בלתי-אפשרי, כמובן... או אולי לא?"

כתב העת פַּאבּלִישֶׁר'ס וִיקלִי כינה את ספרה הראשון של בְּלוּ בַּאלִייֵט, המרדף אחר ורמר הצלחה מטאורית. הספר היה לרב-מכר בכל העולם, וגם בישראל, תורגם לעשרות שפות וזכה בפרסים רבים ובשבחי הביקורת. בְּלוּ בַּאלִייֵט כותבת בחדר הכביסה שבביתה בעזרת החתול שלה, שמשקלו תשעה קילוגרמים.

בְּרֶט הֶלְקְוִויסְט ביקר בבית רוֹבִּי כדי ליצור איורים מדויקים לספר. "העיצוב מדהים, מורכב עד כדי כך שאפילו כאמן וכאדם ויזואלי הרגשתי שאני לא מצליח לשמר במוחי את התמונה בצורה מדויקת ברגע שאני מסב ממנה את עיני."

בְּרֶט הוא מאייר מוכשר ומצליח של ספרי ילדים, ובין השאר אייר את ספרי סדרה של צרות מאת לֶמוֹנִי סְנִיקֶט. הוא חי עם אשתו בברוקלין שבניו-יורק.

שלישיית אול רייט מאת בלו באלייט ואיורים מאת ברט הלקוויסט בהוצאת מטר, תרגמה מאנגלית: יעל ענבר, 240 עמודים.

שלישיית אול רייט | פרק ראשון: בלתי נראה
בבוקר השלושה ביוני טיפס הבנאי בזהירות לראש הגג. הוא היה לבדו, והתבונן סביב באושר: אביב בשיקגו, יום ללא רוח, וכל העולם כולו היה עלים חדשים. ניחוחות של אדמה כהה ופרחי לילך התמזגו בקולות הילדים מבית־הספר שבהמשך הרחוב, ופתאום הוא הרגיש בר־מזל.

אני צעיר, אני בחיים, ואני כמעט בלתי־נראה פה למעלה בין העצים, חשב לעצמו, ואז הניד את ראשו לנוכח הרעיון המוזר כל־כך. הוא שב והִפנה את תשומת־לבו אל גג רעפי הטֶרָה־קוֹטָה המפורסם והעביר את ידו על הארובה. פיסת לבֵנה השתחררה ממקומה, הידרדרה למטה בקִרקוּש ונחתה בחבטה על מישורת הכניסה של הקומה הראשונה שמתחתיו.

באותו הרגע איבד את יציבותו ומרוב בהלה השליך את זרועותיו לצדדים כדי להתאזן. האם עמד על רעף רופף? האם היתה זו רעידת אדמה? הוא ניסה לשמוע אזעקות של מכוניות, אבל הרחוב שמתחתיו היה שקט. ואז הורגש רטט נוסף, ארוך יותר, והוא חשב שהוא רואה את הגג עצמו מעלה גלים לעברו בקווים מהירים, לא אחידים. נראה כאילו הבניין התעורר לחיים והתנער באותה דרך עצבנית שבה מתנערת חיה כאשר היא רוצה להיפטר מזבוב. הבנאי מעד שמאלה. בעודו ממלמל "מה לכל ה – ," הוא כשל בחזרה ימינה וצנח על ברכיו.

נפילתו היתה פתאומית, מערבולת של כחול ושל ענפים ושל בהלה. הוא ידע שיתרסק על בטון. מרזבי נחושת הבזיקו וחלפו על פניו, והוא נחת בכבדות על המרפסת שמחוץ לחדר

האוכל. מהמקום שבו שכב רשׁפו המשולשים בשמשות הזכוכית האמנותית שמעל לראשו כמו שיניים חדות. הוא נאבק כדי לנשום, אבל הרגיש כאילו משקל עצום נחת על חזהו; הוא התחיל להיחנק.

בלתי־נראה, לחש מוחו המבוהל, עכשיו אתה בלתי־נראה. הבית היה ריק, והוא ידע שאי־אפשר לראותו מהרחוב – הוא תהה אם ימות לפני שימצאו אותו. בשניות האחרונות לפני שהתפוגגה ראייתו והיתה לחשֵכה, חשב ששמע קול גבוה, פקודה צווחנית של ילד, אבל לא הצליח להבחין במילים המדויקות. האם אמר הילד "התרחק!" או "בוא לשחק!"?

פרק שני | רצח בכיתה

רוֹנִי דֶה סֶגוֹבְיָה התבונן החוצה מבעד לחלון הכיתה וכסס את ציפורן אגודלו, שכבר היתה כסוסה עד הבשר. הוא נעדר במשך שנה, והכול הִשתנה – הבית שלו, החבר הכי טוב שלו, המורה שלו. כשחזר לשיקגו בחודש יוני היתה לו הרגשה משונה, כאילו הוא רוח רפאים.

ביתו הישן בשדרות הַרפֶּר, בשכונה הדרומית הידועה בשם הַיְיד פַּארְק, נצבע בגוון ירוק שהזכיר לו עגבניות לא בשלות. השיחים בחזית הבית, שביניהם קברו הוא והחבר הכי טוב שלו כּוֹלְדֶר פִּילֵיפַאנְט אוצרות – אולר קפיצי חלוד שמצאו על יד מסילת הרכבת, בלון מפוצץ מלא במכסי בקבוקים, קופסת פופקורן ממותק מלאה בשריוני צִיקָדוֹת – נעלמו. עכשיו תפחו פרחים לבנים במעגל נוקשה סביב יסודות הבית. רוֹנִי הצטער על ביתו: הוא הזכיר לו עוגת יום הולדת שהתהפכה על ראשה.

אפילו כּוֹלְדֶר נראה שונה. רוֹנִי תמיד דִמיין אותו לעצמו כששׂערו לא מסורק, מעוך וזקור לגמרי, כאילו כרגע התעורר משינה, ועל פניו לפחות כתם אחד של אוכל שהתייבש. עכשיו היו השרוכים בנעלי ההתעמלות של כּוֹלְדֶר קשורים כמעט בכל בוקר, והוא צִחצח את שיניו. הוא עדיין נשא בכיסו מערכת של אבני פֶּנְטוֹמִינוֹ, אבל לא היו אלה אבני הפלסטיק השטוחות שרוֹנִי זכר. החדשות היו תלת־מְמַדיות, עשויות מקוביות כתומות קטנות.

האבנים היו חלקלקות ונראו מבריקות, והוא כמעט יכול לראות את בַּבוּאתוֹ באות פ. אף־על־פי שגם הן היו עשויות מפלסטיק, הן השמיעו צליל שונה כאשר טִלטל אותן כּוֹלְדֶר בכיסו, צליל שהיה דומה יותר למעין נקישה חדה מאשר לקִרקוּש עדין. רוֹנִי אהב יותר את הצליל הקודם.

כּוֹלְדֶר גר מול ביתו הישן של רוֹנִי וכאשר רוֹנִי לא היה שם, הוא התיידד עם מישהי אחרת שגרה בשדרות הַרפֶּר. קראו לה פֶּטְרָה אַנְדַאלִיאָה. היו לה שיער מתולתל, משקפיים עבים וידיים קטנות וזריזות. עיניה הזכירו לו קוף אקזוטי שתמיד נהג להתפעל ממנו בגן החיות של פארק לִינְקוֹלְן. הוא לא חשב שהרעיון ימצא חן בעיניה, והוא גם לא ידע אם הוא מוצא חן בעיניו. אתמול הם נתקלו זה בזה במקרה על מדרגות בית־הספר, והוא שם לב שהיא לא רזה כמו כּוֹלְדֶר, ושהדיפה ניחוח לימונים.

כולם למדו עכשיו בכיתה ו' בבית־הספר האוניברסיטאי, וכולם היו בני שתים־עשרה. היתה להם מורה חדשה וצעירה בשם מיז אִיזָבֶּל הַאסִי. היו לה שיער ארוך והרבה עגילים, ואתמול היא לבשה פיג'מה. לדעתו של רוֹנִי היא בכלל לא נראתה כמו מורה, אבל להפתעתו הרבה כל התלמידים הקשיבו לה בתשומת־ לב רבה. גם הוא ניסה להקשיב, אבל היו כל־כך הרבה דברים להתבונן בהם וכל־כך הרבה דברים לחשוב עליהם, שהיה לו קשה לעשות כל דבר אחר.

קירות הכיתה היו מכוסים בכתבות מעיתונים, בכל מיני ציטוטים ובטביעות רגליים עשויות נייר בגדלים שונים. טביעות הרגליים, שהיו בכל צבעי הקשת, צעדו סביב החדר בכיוון השעון, בדיוק מתחת לתִקרה, כאילו אחד הילדים הלך במקביל לרצפה. כּוֹלְדֶר הסביר לרוֹנִי כי בכל פעם שמישהו קורא ספר, הוא מסמן את כף רגלו על בריסטול, גוזר אותה וכותב את שם הספר ואת שם הסופר בתוך טביעת כף הרגל. אחר־כך מיז הַאסִי תולה אותה על הקיר.

ספרים לא עִניינו את רוֹנִי במיוחד, אבל כאשר התבונן בכל טביעות הרגליים, הרגיש שגם הוא רוצה לראות את טביעת כף רגלו שם למעלה. הוא התחיל לתהות איזה ספר קרא במשך השנה האחרונה שבה לא היה פה, אבל לא הצליח להיזכר ולוּ בשם של ספר אחד. ובכלל, איך הצליחה מיז הַאסִי לתלות את כפות הרגליים שם למעלה? הוא דמיין אותה מנסה לשמור על שיווי משקל בעודה מטפסת על מדפי הספרים ועל מגשית הגירים שמתחת ללוח. לא פלא שהיא לא הִרבתה ללבוש חצאיות.

אחד הציטוטים שרוֹנִי הבחין בהם ממש בהתחלה היה תלוי על הקיר בקדמת החדר. היה כתוב בו, באותיות דפוס שחורות על גבי נייר אדום:

האמנות היא דרך התקשורת היעילה ביותר שיש בנמצא.

- ג'ון דוּאִי, אמנות כְּהִתנָסוּת

רוֹנִי ידע שדוּאי הקים את בית־הספר האוניברסיטאי לפני מאה שנים לפחות. הוא ידע שהוא היה אדם חכם, אבל הוא מעולם לא שמע שדוּאִי התעניין במיוחד באמנות. הציטוט נראה לו מטופש למדי. הרי בסופו של דבר, האמנות לא ממש אמרה משהו. בציטוט אחר היה כתוב:

המחשבה אינה אלא ראיית דבר־מה שניתן להבחין בו, הגורם לך לראות דבר־מה שלא הבחנת בו, הגורם לך לראות דבר־מה שאינו נראה אפילו לעין.

- נורמן מקלין, נהר זורם ביניהם

הציטוט הזה היה מגניב אבל היה קשה להבין אותו, כי הוא היה כמו אשליה אופטית שמוסתרת בתוך איור. רוֹנִי אהב להתבונן בעמוד אחד מסוים שהופיע בכל גיליון של כתב העת לילדים שבחדר ההמתנה במרפאה של רופא השיניים שלו, הדף המתעתע שבו נחבאו קומקומי־תה או לטאות או דגים באיורים עמוסי פרטים.

הוא אהב את הרעיון שאפשר לראות דברים שכביכול אי־ אפשר לראות אותם.

רוֹנִי שמע מכּוֹלְדֶר שמיז הַאסִי והכיתה הקדישו את רוב זמנם בסתיו האחרון לחקר האמנות. בסודי־סודות שמח שהחמיץ את זה, עד שקרה משהו בחודש דצמבר האחרון: כּוֹלְדֶר והילדה ההיא, פֶּטְרָה, עלו במקרה על תגלית גדולה. הם מצאו ציור שנגנב, ציור מפורסם שצִייר מישהו בשם וֶרמֶר. בעיתונים הופיעו כתבות שתיארו את כּוֹלְדֶר ואת פֶּטְרָה כבלשים מוכשרים ביותר. הדבר הכאיב לו מכמה סיבות: ראשית, רוֹנִי היה מוכשר יותר במציאת דברים מאשר החבר שלו כּוֹלְדֶר; ושנית, לפני האירוע הזה הם נהגו לעשות את כל הדברים החשובים יחד. אילו היה שם, רוֹנִי היה בטוח שכּוֹלְדֶר והוא היו מוצאים את הציור, ואפילו מהר יותר. לא היה בכך שום ספק – הוא בהחלט החמיץ הזדמנות מצוינת לזכות בתהילה.

ונוסף על כך היה גם עוקץ נורא לכל הרפתקת הציור: לפני קצת יותר משנה הכירה אמא של רוֹנִי גבר והתחתנה איתו, ובגללו שלושתם עברו לגור בניו־יורק בקיץ האחרון. בהתחלה הוא נראה כמו טיפוס הגון. האיש ההוא, אביו החורג של רוֹנִי, לקח חלק בַּגנבה, ולאחר מכן מת מהתקף לב עוד לפני שהספיקו לעצור אותו. אף־על־פי שאמרו לרוֹנִי כי איש אינו מאשים אותו או את אמא שלו בפשע, היה מביך שכל תושבי הַיְיד פַּארְק יֵדעו על כך, ורוֹנִי לא יכול לשאת את המחשבה שמישהו עלול לרחם עליהם.

הם תִכננו לחזור להַיְיד פַּארְק במהלך חופשת הקיץ, אבל אוניברסיטת שיקגו הציעה לאמא של רוֹנִי לחזור לעבוד במִשׂרה הקודמת שלה בספרייה וגם העלאה קטנה בשכר אם תתחיל לעבוד בתחילת יוני. מכיוון שהיא חזרה לעבודה, רוֹנִי חזר ללימודים. ולכן הוא מצא את עצמו פה, עשרה ימים לפני סוף שנת הלימודים, ולא נותר לו זמן רב לשפר את המצב. הוא קימט את מצחו ושוב ניסה להקשיב למורה.

עכשיו התלמידים בחנו יצירות אַדרִיכָלוּת. בשבוע לפני שובו של רוֹנִי הם ביקרו במגדל סִירְס ובביתן של פרנק גֶרי בפארק המילֶניוּם. הם עדיין לא הגיעו להסכמה אם הבניינים האלה הם יצירות אמנות. מיז הַאסִי שאלה שאלות רבות, כגון: האם בניין יכול להיות יצירת אמנות כאשר אי־אפשר לראות את כולו בבת־אחת? האם בניין יכול להיות יצירת אמנות מבחוץ אבל לא מבפנים, ולהפך? בדרך־כלל היא היתה שלֵווה וסקרנית, אבל בבוקר המסוים הזה חשב רוֹנִי שהיא קצת יצאה מדעתה.

היא אחזה בידה כתבה מעיתון ונראתה כאילו היא בקושי מבחינה בתלמידים היושבים לפניה. היא הנידה את ראשה באִטיות, כאילו לא האמינה למה שעובר לה בראש, ואמרה בשקט: "בִּיזָּה במַסְוֶוה של הצלה." אחר־כך חזרה על הדברים, והתיזה את ההברות כאילו היא יורקת משהו דוחה שנכנס לפיה. כל הרִשרוּשים וחריקות הכיסאות פסקו.

היא פשטה את זרועה ונופפה בכתבה. קולה נשמע עליז באופן מוגזם כשאמרה, "או אולי מתאים יותר לקרוא לזה 'רצח'." הכיתה השתתקה.

                              רצח?                

© כל הזכויות שמורות: מטר הוצאה לאור

שלישיית אול רייט - בלו באלייט
The Wright Three - Blue Balliet


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים
* * *