» טקסט  » שירה  » ספרים חדשים במרץ 2011       חזור

רגע על פני האדמה
מאת: מירי גלעד

ההוצאה: הקיבוץ המאוחד שירי רגע על פני האדמה, קובץ שני למשוררת מירי גלעד, הינם שירי התבוננות מפתיעים באיכותם ובתובנות העמוקות הנחשפות בהם. השירים יוצרים רקמה דיאלוגית עשירה ורבת תהפוכות של חיי אדם ומראות עולם. מירי גלעד, ילידת קיבוץ ניר- עם; מתגוררת באורנית. בעלת תואר דוקטור בספרות משווה; מרצה בנושאי תרבות רב – תחומיים. ספרה הקודם שעה אחת ביום בהוצאת הקיבוץ המאוחד, זכה בפרס ספרי ביכורים מטעם משרד החינוך והתרבות והמועצה הציבורית לתרבות ואמנות. דוד גורביץ' על הספר: "שיריה של מירי גלעד נובטים מתוך מראה יומיומי כביכול – ילד בן שש רוכן על ילקוטו; ענף המסמן בתנועתו כי ציפור עזבה אותו זה עתה; תנועת ידה של אמה, המאכילה את אביה השוכב על ערש דווי.

רגעים כאלה, אשר מטבעם חומקים, כמעט סמויים, מצטנעים בצל אירועי חיים גדולים ורגש סוער, הם החימר ממנו מכיירת המשוררת את שיריה. החוויות המשמעותיות, המלודרמות של חיים כבני אנוש, מתוארות מתוך התבוננות בקטן, בדק ובעדין - בנופי טבע ובבני אדם. עם זאת, אין כאן התיפייפות או בריחה אל אספקטים שוליים של החוויה; אלא נגיעה אותנטית במכאיב, במאיים ובמסעיר. "

אורי ברנשטיין: "מירי גלעד היא משוררת טבעית: השירה היא לה דרך ייחודית להביט בחייה ולראות את 'תנועות הקיום'. בספרה אין התפנקויות ליריות או התיפייפות. דברי השיר נחרצים ונכוחים. מתוך יכולת התבוננות עצמאית עזת ביטוי, היא מביטה בסביבותיה ובקורות אותה בראייה שירית בוגרת, ההופכת את שיריה המיוחדים לייחודים: 'חיות רחקו מעוצמת האהבה', היא אומרת, או: 'עדיין אתה רץ עם חישוק הילדות/ כנוהג במרכבת אלים', או: 'אותיות כתב ידו על בד מרופט/ זה כל קיומו עבורי ביום הזה', ואף: 'ידיו הקטנות / מסדרות חפצים של ראשית חייו'.

אלה אינם קטעי התפייטות אלא העמדה של חוויה שירית מוחלטת ומקיפה, שאינה מסתפקת בהעברה של רגעים חטופים אלא ממצה את החוויה, והופכת אותה לאמירה שירית מלאה. באורח נדיר בשירה העברית של ימינו, מעמידה המשוררת קטעי חיים המקנים לנו, הקוראים, יכולת ראייה חדשה ומקורית אודות חיים שלמים על מכלול מורכבותם. אולי, כפי שהיא כותבת: 'המקום שהגעתי אליו סמוי מעיני', אבל הוא גלוי ומובהק לעינינו."

מאיה בז'ראנו: "הניסיון להשתייך ליער", הוא מן המהויות המרכזיות בשיריה של מירי גלעד - היער מושך אותה באמת והיא נכנסת לתוכו, תרתי משמע, גם כדימוי וגם כיער ממשי, מצוידת בעין הודעת לקרב ולהגדיל את המראות: חיה, צמח, אגם ונוף, מתוך יראה וכבוד למופלא ולחידתי.

רגע על פני האדמה, שירים: 1998-2008, מאת מירי גלעד בהוצאת הקיבוץ המאוחד, עריכה: לאה שניר, 94 עמודים.

ציפור היתה כאן

אֵיךְ אֶפְשָׁר לָדַעַת -
עַל פִּי תְּנוּעָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל הֶעָנָף,
עַל פִּי גַּעֲגוּעַ שֶׁהֵחֵל
עַל פִּי תְּחוּשַׁת הַהִשָּׁאֲרוּת הַבִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת

ביום הראשון בו שבה הרוח

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בּוֹ שָׁבָה הָרוּחַ
מַיִם מִקְרִיִּים זָעוּ בִּקְעָרָה נִשְׁכַּחַת בֶּחָצֵר
וְשַׁעַר הָעֵץ נָשַׁם אֶת מְרוּצַת הֶעָלִים עַל פָּנָיו.

הַשְּׂפָתַיִם הַכְּפוּתוֹת מִן הַקַּיִץ אָמְרוּ מִלָּה בְּרוּרָה,
יָדַיִם עֲמוּסוֹת רִפְיוֹן פָּשְׁטוּ לַצְּדָדִים,
מְטִילוֹת סוֹף סוֹף מְעַט צֵל.

הַבַּיִת כְּמוֹ נֶחְלַץ מִקִּירוֹתָיו הַיְבֵשִׁים,
הַכְּלָבִים הִתְהַפְּכוּ עַל גַּבָּם בַּהֲקַלָּה
וַאֲנָשִׁים הֵעֵזּוּ לְהִפָּרֵד.

חזה השדה

אִם אֶפְתַּח אֶת חֲזֵה הַשָּׂדֶה
אֶמְצָא אֶת אָבִי
חוֹרֵשׁ אֶת הָאֵשׁ הַפְּנִימִית, צוֹעֶקֶת
אֶת חַיָּיו שֶׁלֹּא הוּבְנוּ,
שֶׁנִּשְׂרְפוּ בְּזַעַף אֲנָשִׁים.

בִּזְהִירוּת, בְּאִטִּיּוּת שֶׁל מֵתִים
הוּא מֵסִיט אֶת הָאֵשׁ מִשָּׁרְשֵׁי שִׁבֳּלָיו
לְפַנּוֹת לִי שְׁבִילֵי גִּבְעוֹלִים.
אֲנִי אֲדַבֵּר אִתּוֹ בְּגַרְעִינִים מְלֵאִים.

אַחַר כָּךְ הוּא מִתְנַצֵּל, מַרְחִיק אֶת כְּאֵבוֹ
אֶל תַּלְמֵי אָבִיו הַשְּׁחוּטִים
וּמַעֲבִיר אֵלַי שַׁחַת אֲדֻמָּה.

הָאֵשׁ מַגְבִּיהָה עַד כַּפּוֹת רַגְלָיו.

ילקוט בית הספר

יוּבַל רוֹכֵן אֶל יַלְקוּט בֵּית הַסֵּפֶר
כְּיוֹרֵד אֶל הַמַּיִם,
גּוּפוֹ מִשְׁתַּפֵּל אֶל יָדָיו הַקְּטַנּוֹת
הַמְסַדְּרוֹת חֲפָצִים שֶׁל רֵאשִׁית חַיָּיו.

חִצִּים אֵינָם נִמְתָּחִים מֵאַשְׁפָּתוֹ.

בְּמָקוֹם אַחֵר, בִּזְמַן אַחֵר,
כָּךְ יָכוֹל הָיָה לְהֵרָאוֹת עוֹבֵד אֲדָמָה,
אוֹ אִשָּׁה כְּפוּפָה בְּצִיּוּר הַשָּׂדֶה שֶׁל מִילֶה,
מִתְאַמֶּצֶת לְהַפְרִיד אֶת גּוּפָהּ מֵהַקַּרְקַע,
מַנְמִיכָה אֶת חַיֶּיהָ לְכִכַּר לֶחֶם אַחַת.

הַפָּנִים הַמֻּרְכָּנוֹת מְרֻקָּנוֹת מֵרֹב צִפִּיָּה,
הַתְּנוּעָה הַמְעֻגֶּלֶת הַזּוֹ אַכְזָרִית בִּשְׁלֵמוּתָהּ.

עוֹד רֶגַע יִזְקֹף יוּבַל אֶת קוֹמָתוֹ הַמְעַטָּה,
יֶאֱסֹף אֶת מִטְעָנוֹ קָרוֹב לְגֵווֹ,
כְּאִלּוּ יֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּת הָאָדָם
לֶאֱסֹף אֶת כָּל פְּרִיטֵי חַיָּיו אֶל יַלְקוּט אֶחָד,
סָגוּר וּמוּגָן.

בבסיס חיל הים, לגיא

אֶת שִׁמְךָ מָצָאתִי בְּאַקְרַאי חָתוּם עַל דַּף נְיָר,
מִסְמַךְ עֲבוֹדָה מְשֻׁבָּץ, טְבִיעַת יָד מְשֻׁמֶּנֶת
בְּתָא אָסוּף אֶל מַעֲמַקֵּי הַיָּם.

גְּבָרִים תָּמִיד קָבְעוּ תַּאֲרִיכֵי מִלְחָמָה וּמַסָּעוֹת,
מִישֶׁהוּ לִמֵּד אוֹתָם לַחְתֹּם,
אַחַר כָּךְ חִיֵּב אוֹתָם לָצֵאת.

אֲנִי מִחוּץ לְסִדְרֵי הַמַּעֲשִׂים וְהַמַּתָּכוֹת.
בִּטְנִי נִסְגְּרָה לִפְנֵי שְׁנֵי עֲשׂוֹרִים
וְנִשְׁאַרְתִּי רֶגַע עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
מֵעֵבֶר לִקְנֵי הַסּוּף.

מִמֶּרְחַק יַבֶּשֶׁת אֲנִי מִתְעַקֶּשֶׁת לְאַתֵּר אֶת הָאַגָּדוֹת שֶׁשָּׁקְעוּ בְּפָנֶיךָ,
לְנַחֵשׁ אִם תָּבִין אֶת אֵלֶם הַיָּם שֶׁהָיָה
רַק מִלִּים וּתְמוּנוֹת בְּסִפְרֵי יַלְדוּת,
בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדַּף, מֵעֵבֶר
לְבַיִת אֲדֹם רְעָפִים, שְׁנֵי עֲצִיצִים וְצִפּוֹר.

צְחוֹק אֵלִים קְדוּמִים מְטַלְטֵל אֶת הַיָּם, זָקֵן וְעִוֵּר.

אֲנִי מוֹסִיפָה לְנַקּוֹת מִגּוּפְךָ אֶת סִיבֵי הַלֵּדָה
שֶׁאֵינָם כָּלִים מֵעֵינַי, מִבִּטְנִי, מִיָּדַי,
מִתְרוֹצֶצֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת, נֶחְבֶּטֶת מֵעָצְמַת הַגַּלִּים
לְהַשְׁאִיר אֶת גּוּפִי בֵּינְךָ לְבֵינָם.

חישוק ילדות, לאהוד

יוֹמְיוֹם אַתָּה בָּא אֶל חַיַּי בְּחֻלְצַת טְרִיקוֹ מְפֻסְפֶּסֶת,
יֶלֶד הוֹמֶה אוֹר, מֵרִיץ חִשּׁוּק כְּמֵרִיץ אֶת גַּלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ
עַל מַסְלוּל עֵינֶיהָ שֶׁל יַלְדָּה מְבֹהֶלֶת.

בַּלֵּילוֹת עוֹדֶנִּי אוֹחֶזֶת בּוֹ כְּמִי שֶׁאוֹחֶזֶת בְּכִפַּת שָׁמַיִם
הַמַּפְלִיאָה אֶת אוֹרָהּ בְּכַפּוֹת יָדֵינוּ הַקְּלוּעוֹת.

בְּכָל הֶעָרִים שֶׁבָּנִינוּ,
הַמַּמְלָכוֹת וְהַתַּהֲלוּכוֹת,
עֲדַיִן אַתָּה רָץ עִם חִשּׁוּק הַיַּלְדוּת
כְּנוֹהֵג בְּמִרְכֶּבֶת אֵלִים,
סוֹבֵב בָּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים שֶׁבְּתוֹכִי
לְהַצִּילֵנִי מִתַּרְדֵּמַת שֶׁמֶשׁ
וּמֵחֶשְׁכַת אֲנָשִׁים.

© כל הזכויות שמורות לקיבוץ המאוחד הוצאה לאור

רגע על פני האדמה - מירי גלעד