» טקסט  » ספרים מקור  » ספרים חדשים באוקטובר 2013       חזור

נערה בחולצה כחולה
מאת: גבריאל בן שמחון

ההוצאה: ידיעות ספרים נערה בחולצה כחולה מספר על דור שעקר את שורשיו וניתק מביתו מתוך אמונה בסוף הגלות ובבוא הגאולה. אך בעיר התחתית של חיפה לא נמצאה הארץ המובטחת, ובכוכים הצפופים של שכונת ואדי סאליב – לא הרחק מהנמל ומתחת לאף של הדר הכרמל – שוקע עולה חדש בחלומות על קשר של ממש עם צברית במדי תנועת הנוער. מאז היה תלמיד בן ארבע-עשרה ועד שהשתחרר מהצבא כותב יונתן מרציאנו יומן. יחד עם הוריו ואחיו העפיל מסְפְרוֹ שבמרוקו, ואת ימי נעוריו הוא משקע בכמיהה אין-קץ לאהובתו נורית ובצפייה בסרטים. על מסכו של קולנוע "כרמל" ברור מיהם הטובים, מיהם הרעים ומי ישלוף ראשון.

גם יונתן רוצה לשלוף ראשון, אבל כלי הנשק היחידים העומדים לרשותו הם הדמיון והמילים. כשבבית הספר מכתירים אותו בתואר "משורר", דינו נגזר. אביו קונה לו מכונת כתיבה ומושיב אותו לכתוב את סיפורה של משפחתו כדי שייוותר זיכרון ממה שהיה שוקק חיים ועתה הולך ונעלם.

נערה בחולצה כחולה הוא סיפור אהבה יחיד במינו המתרחש על רקע העשור הראשון של מדינת ישראל, אבל שולח את פארותיו לאלפי שנים של חיים יהודיים תוססים במרוקו. כמו שחרזדה לפני המלך מפתה יונתן את אהובתו בסיפורים על עולם אחר, שצבעיו וריחותיו שונים מהמוכר לה, עולם שבו ניתן להחזיר את המתים לחיים באמצעות מוזיקה, ושחלום העלייה לארץ הוא לו חזון מקראי. אבל אט-אט מחלחלת ביונתן ההכרה שכוחות גדולים ממנו, גדולים מכוחם של סיפורים ומילים, חותרים תחתיו.

בכישרון של מספר סיפורים גדול פורש הסופר ואיש הקולנוע גבריאל בן שמחון סיפור שהלב אינו יכול שלא ללכת שבי אחריו. סיפור על הכוחות המעצבים של כור ההיתוך ועל מה שאבד ונמצא בין סְפְרוֹ לחיפה, בין יונתן מרציאנו לנורית סתיו.

כל שגבריאל בן שמחון כתב עד עכשיו - למעלה מעשרה מחזות, ספרי פרוזה, שירה וקולנוע, יונק מהחוויה המכוננת שלו - שהיא העלייה לארץ ישראל בגיל עשר, ולמרות שנולד במרוקו תמיד הרגיש יליד הארץ וספרו הראשון, "ימות שקט וחול", מכיל שירי אהבה טהורים של צעיר מתבגר שאין בו מודעות למוצאו המרוקאי והמזרחי. המודעות שלו למוצאו החברתי והתרבותי התחילה לנבוט דווקא בארבע שנות שהותו בפאריס, אחרי מלחמת ששת הימים, שם פגש מורים אחרים ועמיתים שפתחו את עיניו לכיוונים אחרים.

נערה בחולצה כחולה מאת גבריאל בן שמחון בהוצאת ידיעות ספרים, 335 עמודים.

נוית בראל, עורכת הספר "נערה בחולצה כחולה":
הייתי שמחה לשים זרקור מעל הרומן החדש פרי עטו של פרופ' גבריאל בן-שמחון אשר ערכתי. לא פעמים הרבה נתקלת הספרות בקולות מן העבר, שעולים ונשמעים צלולים וברורים כאילו הם בתוכנו, ומובילים עמם ריחות וצבעים שלא ידענו. כאילו נשכח בתוך כמוסת זמן, מקים הרומן "נערה בחולצה כחולה" את העשור הראשון לחיי מדינת ישראל ומחיה אותו באופן ייחודי.

זהו סיפורו של נער מתבגר עולה חדש ממרוקו בשכונת ואדי סאליב בחיפה, לא רחוק מהנמל ומתחת לאף של הדר הכרמל, אשר שוקע בחלומות על קשר של ממש עם צברית במדי תנועת הנוער. מאז היה תלמיד בן 14 ועד שהשתחרר מהצבא, כותב יונתן מרציאנו יומן ששני מוקדים לו: מחד: חייו העכשוויים כתלמיד מאוהב בבת כתתו, חייל בקרב, תושב השכונה בזמן מאורעות ואדי סאליב; ומנגד: עולה חדש אשר זנח את העולם החברתי העשיר בעיירה במרוקו וחש צורך לכתוב את סיפורה של הקהילה האבודה שלו, כדי שיוותר זיכרון ממה שהיה שוקק חיים ועתה אבד.

בן-שמחון, שמוכר אולי רק בזכות ההצגה "מלך מרוקאי" שהועלתה ב"הבימה" בראשית שנות השמונים, הוא פרופסור אמריטוס בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. בזכות הרגישות המיוחדת של האיש לאימג'ים קולנועיים ולייצוגים ויזואליים, הציג בן-שמחון ברומן "נערה בחולצה כחולה" עשרות סיפורים שאחרי קריאתם נותרים כתמונה חיה בזכרונו של הקורא. סיפורים על עולם שבו ניתן להחזיר את המתים לחיים באמצעות מוזיקה,ושקמעות מחברים בו בין זוגות אוהבים.

סיפורים של נער שעובד בבית הקולנוע בחיפה, שהיתה באותן שנים שיאנית עולמית במספר כרטיסי הקולנוע שנמכרו בה, ולומד מן הצפייה בכוכבי הקולנוע האמריקאים כיצד לחלום ועד כמה. האופק הפנטסטי שמספק הקולנוע לגיבור הספר מפעפע לחייו ולכתיבתו באופן מקסים, שמייצר חווית קריאה שונה מזו של הכותבים המזרחיים האחרים. נכון, אין לבן-שמחון העושר הלשוני של בניה-סרי, המבנים המורכבים של עמיר ומיכאל. ועם זאת, בן-שמחון בורא את העולם של ילדותו חי, תוסס ועשיר ומלא התרחשויות באופן שמותיר את הקורא מחוייך ומוקסם.

את כתב היד של ספר זה קיבלתי בדואר יחד עם עוד עשרות כתבי יד שמתקבלים אצלנו במערכת מדי חודש. נמשכתי אל הסיפור למן המשפט הראשון ולא הצלחתי להפסיק לקרוא. מעבר לשפת העבר, שנשמרת כאן יפה על עיוותיה ומשלביה הסותרים (שפת מקרא מחד, ושפה שבורה של עולה חדש מנגד), הרגשתי שנתגלגלה לידיי מגילה גנוזה של דור הוריי, אשר נשכחה ולא היה לה הד. צריך לציין בהקשר זה, שכתיבת סיפורים לא היתה חלק מתרבות הפנאי של העדה הצפון אפריקאית הדתית והציונית. בן-שמחון לא רק מחייה, לפיכך, עולם שנמחק, אלא גם משמר אותו.

יש לראות בספר זה נסיון לנסח דיון על זהות שהוא מעבר לחשיבה העדתית, ומעבר לרעיון "כור ההיתוך". מושגי ה"היברידיות" שמציעה הביקורת הפוסטקולוניאליסטית מאפשרים לקרוא את הספר הזה תוך תמרון בין מגוון הזהויות של הגיבור: ישראלי ומרוקאי, נער וגבר, סופר וקולנוען, וזאת מבלי לשרטט את גבולות הזהות לאורך קווים ברורים. כדי למצוא קול וזהות, אמר פרנץ פאנון, צריכים העקורים לתבוע לעצמם חזרה את עברם. בן-שמחון עושה בדיוק זאת. הוא מדובב את שתיקות העבר.

נערה בחולצה כחולה - גבריאל בן שמחון