|
|
» טקסט » שירה » ספרים חדשים בפברואר 2019 חזור
ונשיקתי תהיה רוצחת
מאת: ציליה דראפקין
|
ציליה דראפקין (1887 – 1956), מי ששלחה לאורי־ניסן גנסין את שירה הראשון, שנכתב ברוסית, ובו תיארה איך תתגנב אל מיטתו בלילה ותנשק אותו בשנתו בחזהו, "ונשיקתי תהיה רוצחת, / את דמו, את לבו, אשתה בנשיקתי"; וניסתה להתאבד בתלייה על וו בצמותיה במלון בפּוֹצֶ'פּ, לאחר שגנסין נעלם לה מלונדון;
והתפכחה מאהבתה האובססיבית לגנסין, האב־טיפוס של כל המאהבים שלה, רק כארבעים שנה לאחר מותו – ציליה דראפקין הפכה בניו־יורק ב־1918 למשוררת ביידיש, עוד לפני שהיו משוררות בשירה העברית המודרנית, משוררת פורצת־דרך, נועזת ו'מופקרת', "אחת מן המשוררים היהודים הגדולים ביותר" – לדברי 'אנציקלופדיית רַאוּטלֶדג' למודרניזם' – "שחוללה מהפכה בשירת יידיש"; ש"המוטיבים הארוטיים הנועזים שלה הדהימו את בני זמנה, אך היום, במאה ה־21, שיריה נשמעים עדכניים".
ספר זה נפתח במונוגרפיה על חייה של דראפקין, עם גנסין ואחריו, ועל התפתחותה כמשוררת. מנחם פרי מספר את הביוגרפיה שלה ומשלים בה פרקים עלומים על־סמך חומרים חדשים.
|
|
|
במרכז הספר "בלה מאוהבת", סיפור־מפתח של דראפקין, על חבורת הנערות שריפרפו מאוהבות־מאוכזבות סביב גנסין ב-1906 בקייב, וחטיבה גדולה ומייצגת משיריה, בתרגומים מיידיש של בנימין הרשב ושל פרי. אלה שירים שברובם מורגשת נוכחות עזה של גוף נשי ושל ארוטיות בוטה, ודמות המשוררת העולה מהם היא של אשה פטאלית, בלתי־מרוסנת, טורפת גברים או נטרפת, בלב דרמה של שליטה, של שתיית דם או השקיה מדמה, של נפילה על פגיונות מעורטלים.
חותמים את הספר פרקים מזיכרונותיה של דראפקין על גנסין, שנותרו בעיזבונה, איגרותיו של גנסין אליה, מסת התוודעות לדראפקין של בנימין הרשב ומאמר מקיף של מנחם פרי על דרכה בבניית שיר.
המפגש עם ציליה דראפקין מגלה משוררת, שכמו אסתר ראבּ, דליה רביקוביץ ויונה וולך, הצליחה לכונן עולם שירי מרתק ומעורר אהדה, שכולו שלה.
ונשיקתי תהיה רוצחת מאת ציליה דראפקין
בהוצאת הספריה החדשה,
עריכת הספר: מנחם פרי, מבואות, הארות וביוגרפיה: מנחם פרי.
תרגום: בנימין הרשב, מנחם פרי,
303 עמודים.
שירים מתוך הספר בתרגומו של בנימין הרשב
גברת הקרקס
אֲנִי גְּבֶרֶת שֶׁל קִרְקָס
וְרוֹקֶדֶת בֵּין פִּגְיוֹנוֹת
הַמֻּצָּבִים בַּזִּירָה
וְחֻדֵּיהֶם מַעְלָה.
גּוּפִי הַקַּל מִתְפַּתֵּל גָּמִישׁ,
נִמְלָט מִמָּוֶת־בִּנְפִילָה,
נוֹגֵעַ־לֹא־נוֹגֵעַ בְּלַהֲבֵי הַפִּגְיוֹנוֹת.
עֲצוּרֵי־נְשִׁימָה מִסְתַּכְּלִים בִּמְחוֹלִי,
וּמִישֶׁהוּ מְבַקֵּשׁ שָׁם עָלַי אֶת אֱלֹהִים.
לִפְנֵי עֵינַי בּוֹהֲקִים
הַחֻדִּים בְּמַעְגָּל שֶׁל אֵשׁ -
וְאִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי רוֹצָה לִפֹּל.
עָיַפְתִּי מֵרְקֹד בֵּינֵיכֶם,
פִּגְיוֹנוֹת פְּלָדָה קָרִים,
אֲנִי רוֹצָה שֶׁדָּמִי יַלְהִיטְכֶם,
עַל חֻדֵּיכֶם הַמְּעֻרְטָלִים
אֲנִי רוֹצָה לִפֹּל.
אמי
אִמִּי,
בַּת עֶשְׂרִים־וּשְׁתַּיִם,
אַלְמָנָה עִם שְׁתֵּי יְלָדוֹת קְטַנְטַנּוֹת נִשְׁאֲרָה,
בִּצְנִיעוּת גָּמְרָה אֹמֶר שֶׁשּׁוּב לֹא תִּהְיֶה אִשָּׁה לְאִישׁ.
שְׁקֵטִים נִמְשְׁכוּ יָמֶיהָ וּשְׁנוֹתֶיהָ,
כְּמוּאָרִים בְּנֵר שַׁעֲוָה קַמְּצָנִי.
אִמִּי לֹא הָיְתָה אִשָּׁה לְאִישׁ,
אַךְ אֶת כָּל הָאֲנָחוֹת
רַבּוֹת־הַיָּמִים, רַבּוֹת־הַשָּׁנִים, רַבּוֹת־הַלֵּילוֹת,
שֶׁל יֵשׁוּתָהּ הַצְּעִירָה וְהָאוֹהֶבֶת,
שֶׁל דָּמָהּ הָעוֹרֵג,
סָפַגְתִּי בְּלֵב־הַיַּלְדָּה שֶׁלִּי,
עָמֹק בְּקִרְבִּי רָוִיתִי.
וְעֶרְגָּתָהּ הַחֲבוּיָה, הָרוֹתַחַת,
נִשְׁפְּכָה חָפְשִׁית לְתוֹכִי
כְּמִתּוֹךְ מַעְיָן תַּת־קַרְקָעִי.
עַכְשָׁו מַתִּיזָה מִמֶּנִּי בְּגָלוּי
הַתְּשׁוּקָה הָרוֹתַחַת, הַקְּדוֹשָׁה,
הַחֲבוּיָה־עָמֹק, שֶׁל אִמִּי.
ומִלים מופלאות
לָקַחְתִּי סַכִּין
חַדָּה כְּפִלְדַת עֵינַיִם שֶׁאֵינָן חַיּוֹת עוֹד,
וְקָרָה, כַּמַּבָּט שֶׁל עֵינֶיךָ הַחַיּוֹת.
בַּסַּכִּין אֶת לִבִּי פָּתַחְתִּי
וּבְשֶׁקֶט אָמַרְתִּי: שְׁתֵה -
שְׂפָתֶיךָ נִצְמְדוּ אֶל לִבִּי הַפָּצוּעַ,
וְשָׁתִיתָ וְשָׁתִיתָ...
וְעֵינֶיךָ הִתְלַהֲטוּ לְפֶתַע
וּמִלִּים מֻפְלָאוֹת הִתְפָּרְצוּ
מִפִּיךָ הַחַם הַצָּמֵא.
מתוך הערך על צילה דראָפקין - Celia Dropkin
בויקיפדיה
שירתה מצטיינת בהבעה נשית ארוטית, גלויה וחריפה, שהקדימה את עידן השירה הנשית המודרנית. שיריה תורגמו לאנגלית, בין השאר, גם בידי המשוררת והחוקרת קתרין הלרשטיין. אחדים משיריה גם הולחנו והושרו.
שירה המפורסם ביותר באנגלית נקרא "גבירת הקרקס", שנכתב במקורו ביידיש, ותורגם לאנגלית בכמה גרסאות על ידי כמה משוררים. בשירה זה צילה דראפקין ממשילה את חייה ואת חיי האשה, לחייה של גבירת הקרקס, הנישאת מעל קהלה ומתנסה בפחדי מוות ותקווה לחיים.
צילה דראפקין לא הייתה משוררת פורה במיוחד, ומהדורה כוללת של שיריה ביידיש נדפסה לאחר מותה. המהדורה נאספה כונסה ונערכה בידי בני משפחתה. שירים בודדים בלבד מיצירתה תורגמו ללשונות זרות, חוץ מהאנגלית, וכמעט שלא נדפסו מחוץ לארצות הברית. מבחר נרחב משיריה וסיפור שלה, בתרגומו לעברית של בנימין הרשב, הופיעו ב"סימן קריאה" בחוברת 12/13 (1981).
על שירתה של צילה דראפקין, ועל חייה, נכתבו מאמרים רבים, ביידיש, באנגלית ובעברית. דראפקין עסקה גם בציור. היא למדה ציור במנהטן וציירה בצבעי שמן. בשנת 1959 הוציא בנה את ציוריה שנכללו בספר שיריה בכרך נפרד בשם:
בילדער פון "אין הייסן ווינט".
שירה של צילה דראפקין המובא ב"אצל" מאת גנסין
*
וְהָיָה כִּי יָשׁוּב מִנֻּדּוֹ וְיָבוֹא אֶל אַרְצִי,
אֲנִי אֶהְיֶה שְׁלֵוָה.
וְכִי יִפְקֹד בֵּית אִמִּי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְּפָנָיו –
שׁוּב אֶרְאֶה בְּפָנָיו,
אֲנִי אֶהְיֶה שְׁלֵוָה.
וְכִי יַבִּיט אֵלַי –
גַּם כִּי יַבִּיט אֵלַי וְאֶל מִסְתְּרֵי נַפְשִׁי, כְּשֶׁהִבִּיט,
בְּרַחֲמָיו הָרְחוֹקִים וּבְתוּגַת הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלָה שֶׁל גֶּבֶר –
כַּגִּבּוֹר, הַלּוֹבֵשׁ אֶת מַדָּיו, אֲנִי אֶלְבַּשׁ שַׁלְוָה אֲפֵלָה.
וְכִי יוֹשֶׁט לִי יָדוֹ לְשָׁלוֹם –
אֲקַבֵּל גַּם יָדוֹ לְשָׁלוֹם :
אֲקַבֵּל בְּרוּחַ שׁוֹקְטָה אֶת יָדוֹ הַגְּדוֹלָה,
אֶת יָדוֹ הַחַמָּה, הַחוֹבְקָה וְדוֹחָה בַּטּוּחוֹת,
וְזֵכֶר לֹא יִהְיֶה לְאוֹתוֹ הָרֶטֶט שֶׁבְּכַפִּי שֶׁלִּי,
אֲנִי אֶהְיֶה שְׁלֵוָה ...
וְאוּלָם
אִם יִגְרֹם מַזָּלִי וְהוּא יִפְקֹד אֶת נָוִי וְגַם יִשְׁכַּב בַּלַּיְלָה
אִתִּי וּבְצֵל קוֹרָה אַחַת – בֵּית אִמִּי,
אָז אָקוּם בַּדְּמָמָה בַּלַּיְלָה וַאֲגַשֵּׁשׁ בַּלָּאט וּבִבְהוֹנוֹת רַגְלַיִם יְחֵפוֹת
וְאֶמְצָא מִשְׁכָּבוֹ בָּאֹפֶל –
אֲנִי אֶמְצָא מִשְׁכָּבוֹ בָּאֹפֶל !
וְהָיָה בִּהְיוֹתוֹ סָרוּחַ לְפָנַי, וְאָחוּז בְּתֹהוּ תַּרְדֵּמָה
וִיצוּרָיו חֲרֵדִים מֵחֶדְוַת הַמְּנוּחָה כִּי גָבְרָה,
לֹא יַכִּיר וְלֹא יָחוּשׁ וְנַפְשׁוֹ לֹא תַּחֲלֹם קִרְבָתִי,
אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶשַּׁק לוֹ בְּחָזֵהוּ –
אָסִירָה בַּלָּאט קְצֵה הַשְּׂמִיכָה וְאֶשַּׁק לוֹ בְּחָזֵהוּ ...
וּתְהֵא זוֹ הַנְּשִׁיקָה נְשִׁיקַת אִישׁ הָרוֹצֵחַ אֶת נֶפֶשׁ :
אֶת דָּמוֹ אֶסְבְּאָה בַּנְּשִׁיקָה הַלֵּזוּ !
וִיהֵא זֶה הַדָּם לִי, לְהַשְׁקִיט בּוֹ צְמָאִי.
וּלְרִפְאוּת יְהֵא לִי, לְהַשְׁקִיט בָּהּ תַּאֲוַת נֶפֶשׁ גַּלְמוּדָהּ וְחוֹלָה,
מְיַלְּלָה כִּזְאֵבָה בְּחוֹרָהּ, בְּיִסּוּרִים לְאַהֲבָה
וְחוֹבְקָה אֲבָנִים דּוֹמֵמוֹת,
נֶפֶשׁ חֲרֵדָה וְנִשְׂרֶפֶת בְּלַהֲבָהּ לִנְשִׁיקָה שֶׁבְּאַהֲבָה
וְנָשֹׁק לֹא נָשָׁקָה – – –
לְמִיּוֹם גִּיחָהּ לִצְמֹא וְלַחֲלוֹת לְאוֹר שֶׁמֶשׁ –
וְאֶל אַחֲרֵי בְּלוֹתָהּ ...
© כל הזכויות שמורות להוצאה לאור
ונשיקתי תהיה רוצחת - ציליה דראפקין
|
|
|