| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

המקרא מציג את דוד כלוחם וכובש, מאהב ומשורר ואת שלמה כבנאי גדול, החכם והעשיר שבמלכים. דימויים אלו הפכו את מייסדי השושלת בירושלים לסמלים הבולטים ביותר של מלכות צדק בתרבות המערב. הגילויים הארכיאולוגיים של השנים האחרונות מערערים את הדימויים האלה.

אנו יודעים עתה כי דוד ושלמה ההיסטוריים שלטו מיישוב הררי קטן ודל בירושלים על טריטוריה מצומצמת ודלילת אוכלוסייה בסביבתה המיידית של בירתם.

» עוד על  דוד ושלמה

הספר עיר ישראלית או עיר בישראל? שאלות של זהות, משמעות ויחסי כוחות חושף לראשונה בסדרת מחקרים מתחומי התכנון, הסוציולוגיה, האדריכלות, הגיאוגרפיה ולימודי התרבות את מנגנוני הכוח המעצבים את המרחב העירוני בישראל.

לוד, יפו, חיפה, נצרת, אופקים, חולון, ירושלים, כל אלה הן "ערים בישראל"; ישויות מרחביות הנמצאות בשטחה של מדינת ישראל שמספר תושביהן, כך על פי החלטה כמותית, עולה על 20 אלף תושבים. אך האם אפשר להגדירן "ערים ישראליות"?

» עוד על  עיר ישראלית או עיר בישראל?

הרב אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוק (1935-1865) גדול הרבנים וההוגים בארץ ישראל במאה ה-20, מי שהקים את הרבנות הראשית, היה לרב הרב הראשי האשכנזי הראשון ודמות שנויה במחלוקת בחייו ובמותו. חייו המורכבים והעשירים של הרב קוק מתגלמים, דרך הביוגרפיה החדשה, במלחמת התרבות הקשה, המלווה את החברה הישראלית עד ימינו.

הוא היה בכיר הוגיה של הציונות הדתית, הכוח המניע מאחורי תנועות פוליטיות ששינו את פניה של מדינת ישראל בעבר ובהווה, קדוש בעיני אלה ובזוי בעיני אחרים.

» עוד על  הרב קוק

רב סעדיה בן יוסף גאון (942-882) למרות שנפטר לפני יותר מאלף שנים, רב סעדיה גאון (רס"ג) היה אחד האישים המשפיעים והצבעוניים ביותר בתולדות היהודים בימי הביניים.

הוא נבחר לעמוד בראש ישיבת סורא שבבבל אף שרכש את השכלתו במצרים ובארץ ישראל, בניגוד למקובל באותה תקופה. בפעילותו באו לידי ביטוי גישות מנוגדות: מצד אחד, הוא הגן בחירוף נפש על היהדות הרבנית בפני הביקורת של קבוצות ושל יחידים שכפרו בסמכותם של חכמי התלמוד וממשיכי דרכם, דוגמת הקראים;

» עוד על  רב סעדיה גאון

בחלקו הראשון של הספר מתאר הרשב את מאפייני שפת היידיש ואת פתיחותה לתרבויות הסובבות אותה. בהיותה מערכת התקשורת המרכזית בחברה רב-לשונית, המתקיימת באזורים תרבותיים, גאוגרפיים ולשוניים שונים זה מזה במשך כאלף שנים, הוותה מערכה פתוחה זו גשר בין המסורת הלשונית העברית, תלוית-הטקסטים, לעולם האירופי.

הרשב מדגים ומסביר את הדרכים שבהן מייצר המיזוג ממד של עומק לשפה ה"יום-יומית" ומאפשר אירוניה ופרספקטיבות מורכבות. בד בבד הרשב מראה כיצד הטמיעה היידיש בתוכה את דרכי הלימוד המסורתיות: הדיאלוג, החקרנות והציטוט ועשתה אותם למאפיינים של השפה והתרבות.

» עוד על  התרבות האחרת - יידיש והשיח היהודי

המטבח הפלסטיני במדינת ישראל פועל בשני מרחבים. כמערכת של ידע פרקטי, הוא משמר ידע קולינרי מסורתי והופך אותו למזוודת כלים נשית המשעתקת תפקידים נשיים מסורתיים. במקביל, המטבח הפלסטיני מקשר בין השיח הקולינרי לבין השיח הפוליטי. המפגש בין שתי רמות השיח מעורר שאלות העוסקות בזכאות לאדמה, זהויות פוליטיות ולאומיות ודרגות השתתפות בחברה הישראלית.

ד"ר ליאורה גביעון היא מרצה מן המניין ועמיתה במכון למחשבה חינוכית במכללת סמינר הקיבוצים וגם מלמדת במחלקה למדעי התזונה באוניברסיטה העברית.

» עוד על  בגובה הבטן